סביר שגם יעקב ידע כל זאת ולכן הוא פחד לרדת למצרים, הקים מזבח בבאר שבע והעלה זבחים, בבקשה לקבל אישור מאלוהים לפני שהוא יוצא מכנען.

כדי להצליח להוריד את יעקב ומשפחתו למצרים, יוסף החליט לעשות כמעשה עבד אברהם ולהשיג את מבוקשו במתנות ואיומים – שיטת המקל והגזר.

הצעדים שנקט בהם יוסף:

1  הוא לקח להם את התבואה שהם קנו לשנה (התבואה והחמורים שלהם לא מוזכרים יותר).

2  פעמים יוסף אמר לאחים שהוא מודע שהם מכרו אותו לעבדות במצרים (מה ד,ה) האחים ידעו שאם הם לא ישתפו איתו פעולה הוא יספר ליעקב מה הם עשו לו, ואיזה צרות הם גרמו לאביהם במשך שנים רבות.

3  הוא טען שזאת תוכניתו של אלוהים להחיות אותם, ולכן הם חייבים לעשות כדבריו (מה ח).

4  הוא הודיע להם שהוא יכלכל 'אותם שם' – במצרים בלבד, ולא בכל מקום אחר (מה יא).

5  הרעב ימשך עוד חמש שנים, ואם הם לא יבאו למצרים, והוא לא יתן להם אוכל לכנען, כל המשפחה 'תורש' ותמות (מה יא).

6  הוא שלח 'עשרה חמורים נשאים מטוב מצרים' (מה כג) מתנות ושוחד, כשם שעבד אברהם הביא עשר גמלים מתנות לרבקה ומשפחתה, כדי לקנות את רבקה ולהקים משפחה ליצחק.

7  הוא שלח רק 'עשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך' (מה כג). המזון המוגבל נועד להאכיל את האנשים, הבהמות והמקנה של יעקב למסע למצרים בלבד. זה לא הספיק לשנה בכנען, לכן יוסף למעשה איים עליהם ברעב אם הם לא יבאו.

כך יוסף קנה לעצמו משפחה והביא אותה למצרים, וכולם ביחד רבו וישרצו מאוד מאוד במצרים, נשארו מאוחדים בהצלחות ובקשיים, והיו מוכנים לשוב לארץ המובטחת כדי לרשת אותה.

אלוהים הבין שקיימת סכנה, למרות המאמץ של יוסף, שיעקב יסרב לרדת למצרים, ולכן הוא היה חייב לעודד את יעקב, ואמר לו: 'אל תירא מרדה מצרימה' (מו ג).