"וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם... אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת" (ויקרא יא, ז-ט)

בפרשת השבוע, התורה מפרטת לנו את הדרישות לכשרות הבהמות והדגים. בדרישות אלו ניתן להיווכח בעוצמה ובאמיתות התורה שבכתב וגם התורה שבעל פה.

לגבי כשרות הבהמות, שצריכות להיות גם מפריסי פרסה וגם מעלי גירה, מביאה התורה רשימה של עשרה בהמות העונים לדרישות אלו (דברים יד, ד-ה): "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר", ואילו לגבי החזיר, שהיא חיה מיוחדת שמפריסה פרסה אך לא מעלת גירה, מזהירה אותנו התורה שלא לאכול: וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם".

מעניין מאד הדבר שגם כיום, כ- 3500 שנה לאחר מתן תורה, עדיין לא נמצא בעל חיים כשר מלבד הרשימה המופיעה בתורה (ברשימה מופיעים דווקא בהמות ולא עופות, ויש לדעת ששור כולל גם פרה). ובנוסף לזה לא נמצא בעל חיים שמפריס פרסה ולא מעלה גרה מלבד החזיר - כמפורש בתורה.

לגבי כשרות הדגים, כידוע, סימני הטהרה הם, הסנפיר והקשקשת: "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת".

והנה, מחדשים לנו חז"ל במשנה במסכת נידה (דף נא, עמוד ב): "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת".

אמירה זו של חז"ל מלמדת על העוצמה האלוקית האדירה של תורה שבעל פה, שקובעת בצורה כה נחרצת כלל גורף לגבי כל סוגי בעלי החיים שבמים: מאז ימי חז"ל ועד היום התגלו עוד כשני מיליון סוגי דגים ויצורים שונים החיים  במים, שלא היו ידועים בימי חז"ל, ובכולם מתקיים הכלל של המשנה ללא כל חריגה - כל בעל חיים שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר.

על זה  אומרים חז"ל: "שליט בעולמו יודע" - מי שברא את העולם וודאי מכיר את תכונות יצוריו, והוא זה שמסר זאת לבניו שמקיימים את תורתו.

הרב אלעזר אהרנסון, מהאתר: ישיבת ההסדר חולון - https://www.yholon.co.il

לקוח מתוך העלון: "פניני תורה" (הגות והשקפה ביהדות)