'"ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות" וגו'. רב ושמואל, חד אמר: אשה ובתה, וחד אמר: כלה וחמותה. מ''ד אשה ובתה יוכבד ומרים, ומ''ד כלה וחמותה יוכבד ואלישבע. תניא כמ''ד אשה ובתה, דתניא: שפרה זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד''א: שפרה שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהיתה פועה (ומוציאה את הולד); ד''א: פועה שהיתה פועה ברוח הקודש ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל ... "ויהי כי יראו המילדות את האלקים ויעש להם בתים" רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ''ד בתי כהונה ולויה - אהרן ומשה, ומ''ד בתי מלכות - דוד נמי ממרים קאתי, דכתיב (דברי הימים א ב-יט) "ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור", וכתיב (שמואל א יז-יב) "ודוד בן איש אפרתי" וגו' (סוטה יא,ב). ה' נתן למילדות "בתים" שזה בתי כהונה ולויה ומלכות. למה נאמר "בתים"? בפשטות הכוונה בית חשוב וזהו שזה היה בית של שושלת חשובה כמו שמתגלה בכהונה וכו'. אולם נראה גם כרמז ששפרה ופועה גרמו להחיות על אף דברי פרעה. נראה שפרעה רצה לפגוע בבנ"י לא רק מהצד הגשמי אלא גם מהצד הרוחני, ולכן הפגיעה שבהמתת הבנים היה בזה משום פגיעה בקדושה, שדרך הבנים עובר היחוס של הלויה הכהונה והמלכות. לכן בזה שלא הרגו מנעו את הפגם שפרעה ניסה לעשות, לכן המעשה שעשו שלא הרגו ואף עזרו להחיות עשו בזה הקמת משפחות, ובפרט שיש גם משפחות מיוחסות (ובכלל כל בנ"י מיוחסים, שהשכינה שורה על משפחות מיוחסות בישראל (קידושין ע,ב)), ולכן בהקמת הבתים גרמו לקדושה בישראל, ובדגש על ייחוס, לכן זכו שיצא מהם משפחות מיוחסות, שזהו כהונה לויה ומלכות. עוד נראה שכיון שלא שמעו לפרעה שהיה מלך, הראו בעצמם שהם כעין מלכות, שלכן עומדים ומתחזקים מול גזרת המלך, ולכן זכו למלכות. בנוסף בשל השעבוד בטומאת מצרים נפלו לשער ה-מ"ט בטומאה עד שכמעט שלא יצאו (שעוד רגע היו נופלים בשער ה-נ') ממילא אם היו ממיתות היה בזה חיזוק וזירוז הנפילה בטומאה, לכן בהתחזקותם ואי עשיית גזרת פרעה (ועוד שפעלו להיטיב הולד) גרמו להיפך מהטומאה, ולכן זכו שיצא מהם כהונה ולויה האחראים לחיזוק הקדושה בישראל. לכן נקרא "בתים" כרמז למשפחות (שזהו בתים - משפחות) האחראיות על קדושה בישראל; וגם מלכות זה קדושה בישראל, שהמלך נחשב מייצג את מלכות ה' שלכן נאמר "וישב שלמה על כסא ה' למלך תחת דויד אביו" (דה"י א כט,כג) שכסא המלכות של המלך זה בעצם כסא ה', שחיזוק הבתים - ההולדה קשור בגילוי קדושה בבתי הכהונה וכו'. אולי אפשר שזה קשור גם למה שנאמר קודם על שפרה ופועה, שלדעה הראשונה זה מתגלה בצד הגשמי, ולכן זהו שפרה שמשפרת את הולד, ופועה שפועה לולד. ולד"א זה כנגד הצד הרוחני, ולכן בשפרה זה שפרו ורבו ישראל בימיה, והרי זה נעשה ע"י נס שילדו ששה בכרס אחד, כך שיש בזה את מעשה ה', גם בפועה זה רוחני, שפעתה ברוה"ק. אולם נראה שיש בזה גם חיבור למעשיהם לריבוי הולד (שבהקשר לזה נאמרו בפס' שפרעה גזר עליהם להרוג והם לא שמעו לו...) ולכן מובן ששפרה כמיילדת עזרה בהולדה ולכן רבו בימיה, אבל מה הקשר בין דברי מרים בנבואה לריבוי הולד? אלא שמצאנו שמרים גרמה בעוד דבר למניעת מיעוט ההולדה, שזהו שאמרה לעמרם אביה כשגרש את יוכבד אשתו שגזרתו קשה משל פרעה: '"וילך איש מבית לוי" להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון (שראה שאמר) פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין. עמד וגירש את אשתו. עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות, פרעה לא גזר אלא בעוה"ז ואתה בעוה"ז ולעוה"ב, פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת, שנאמר (איוב כב, כח) "ותגזר אומר ויקם לך", עמד והחזיר את אשתו. עמדו כולן והחזירו את נשותיהן' (סוטה יב,א). כך שבדברי פועה יש מעלה, ולכן דבריה על משה מרמזים על מעלתה בדיבור שהתגלו גם בדבר שגרם לריבוי בישראל. אולם (אין זה  מספיק, ולכן) נראה יותר מזה שלא אמרה שלא יגזור שלא לגרש את הנשים, שבפשטות זה משום שלא נאמר קודם שגזר לגרש אלא רק שהוא גירש, אלא שאחרים ראו ולמדו ממנו, ולכן כדי שאחרים לא יגרשו לא מספיק לומר כי הם למדים ממעשיו. אולם אולי בדבריה רמזה לו שצריך להוליד שבכך תבוא הגאולה, ולכן הדגישה שגזרתו קשה משל פרעה, כיון שפרעה גוזר בגשמי אבל הוא גוזר גם ברוחני ולכן ודאי ישפיע ותתקיים גזרתו (וזהו גם שמשפיע גם לעוה"ב שזהו שמתייחסת גם לרוחני), כך שגם אם פרעה גזר בגשמי בכ"ז ה' ימנע מגזרתו להתקיים אבל אם הוא גזר אז ה' יסכים וממילא תפגע הגאולה שהיא קשורה בפעולה לריבוי ההולדה (כמו שמובא בחז"ל (סוטה יא,ב) בדרשה שבזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים ע"י שגרמו לריבוי בנ"י). כך שבדבריה יש עניין של הגאולה, ממילא בזה גם קשור שהוא עצמו צריך לשאת את יוכבד חזרה כיון שעתיד להוולד ממנו משה שיגאל את ישראל, כך שבעניין שפעתה בנבואה יש משום שעמרם החזיר את יוכבד וממילא גם עשו כך גם שאר ישראל כמותו, וכך התרבו. אולי אפילו היתה פועה גם ליולדת, שהיתה אומרת לה שעתידים ליגאל ולכן היתה ממריצה אותם להמשיך להוליד ולא להתייאש (אולי אף היתה אומרת שבזכות זה יגאלו, שכך גרמה לעשיית הזכות של הנשים צדקניות), ולכן בזה יש עניין של ריבוי בנ"י. לכן כנגד זה זכו לכהונה ולויה שבגאולה יצאו מטומאת מצרים, וכן הם (הכהנים והלוים) מלמדים את העם קדושה ובזה תיקון העולם לגאולתו, כמו שהן גרמו בעניין הגאולה; וזכו גם למלכות שבגאולה תהיה מלכות ה' שלמה, ולכן כנגד קשרם לגאולת מצרים זכו לגילוי מלכות כביטוי לגאולה השלמה. וכן בנ"י הם "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו), ולכן בריבוי ישראל (ועוד קשור לקדושה, לגאולה) מתגלה מלכות וקדושה, ולכן כנגד זה זכו לכהונה ומלכות. (אולי גם כיון שפעלה ע"י טענה על משה, לכן זכו כנגדו לכהונה כמו ששימש ככהן (לפחות בימי המילואים), ומלכות כמו שמשה היה כעין מלך).