"רַבִּי אוֹמֵר: "אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ". מסבירים, שהקנקן מסמל את הגוף ואילו מה שיש בו מרמז לנשמה.

האדם מטבעו נמשך אחר יצריו הגשמיים, אשר דוחפים אותו להתעסק עם החומר. רוב ימיו הוא שקוע ברדיפה אחר תענוגות הגוף, ועיקר מרצו מושקע בסיפוק תאוות חומריות.

רַבִּי בא לעורר את האדם להימנע להתעסק ולשים את צרכי הגוף בראש מעייניו, אלא השקע בעיקר - בנשמה.

הלא כל מטרתו של הגוף היא לשמש נרתיק לנשמה. סופו של הגוף לשוב לעפרו, ורק הנשמה נותרת לעד. לכן "אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן" - בגוף, "אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ" - בנשמה, שהיא עיקר האדם.

(הרב ישראל מאיר לאו שליט"א)