שיתוף פעולה למען ה" יתברך
נכתב על ידי izik28, 20/1/2023
בסד
ד"ת לפרשת וארא תשפג
שיתוף פעולה למען ה" יתברך!
-------------------------------------------------------------------------------------
המילה " וארא " נושאת בחובה את המילה " אור" , בין כל מכות מצרים, מכת הברד כוללת בתוכה שני ניגודים, מים ואש , האש היא האור ,על מכה זו נאמר, " וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי: וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וְאֵת כָּל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת־כָּל־עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר: רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר־שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד:" בשמות רבה פרשה יב סימן ב נאמר – שריטה על הכותל
"הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד" (שמות ט יח) – זבדי בן לוי אמר: שרט לו שריטה על הכותל. אמר לו: כשתגיע השמש לכאן מחר – יורד הברד.
חזקוני שמות פרק ח פסוק יט – מחר יהיה האות הזה ולא במקרה
"למחר יהיה האות הזה" – שלא תאמר מקרה הוא. וכן במכת דבר דכתיב ביה: "וישם ה' מועד לאמר מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ".
המדרש הגדול כאן מסביר – ששקולה מכה זו כנגד עשר מכות
מה תלמוד לומר "את כל מגפותי"? מלמד ששקולה מכת ברד כנגד עשר מכות.
שמות רבה יב יד פרשת וארא – שילוב כוחות טבע סותרים
"ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד" (שמות ט כד) – נס בתוך נס. ר' יהודה ור' נחמיא. אחד אמר: כְּפֶרֶט רימון שחרצנו נראה מתוכו. ואחד אמר: כעששית הזו שְׁמָיִם ושמן מעורבים כאחד ואש דולקת מתוכם. משל למה הדבר דומה? לשני לגיונות קשים שהיו נלחמים זה עם זה. לימים הגיע זמן מלחמתו של מלך. מה עשה המלך? עשה שלום ביניהם ועשו שליחותם ביחד. כך אש וברד היו צרים זה בזה. כיון שהגיע זמן מלחמתה של מצרים, עשה הקב"ה שלום ביניהם והיכו במצריים, הוי: "ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד". מהו "מתלקחת"? מת לוקחת, לאחר שמכהו הברד, לוקחתו האש ושורפתו".
הבה נתמקד באש שבתוך הברד ,המדרש מסביר ," עוצמתה וייחודה של מכת הברד, שבעטים אולי חשבוה כמכת בכורות וכעשר המכות, הוא בניגוד הפנימי שהיה בה בין אש ומים, בין הברד המתהלך ארצה "אשר לא היה כמוהו" והאש המתלקחת בתוכו. מלבד אולי הדימוי לסנה, יש כאן דימוי ברור, עפ"י המדרשים, לבריאת העולם. ראה בראשית רבה ד ז: "ויקרא אלהים לרקיע שמים. רב אמר: אש ומים, רבי אבא בר כהנא אמר: משום רב נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים". ובבראשית רבה י ג, לא רק הרקיע והשמים, אלא העולם כולו: "כיצד ברא הקב"ה את עולמו? אמר רבי יוחנן: נטל הקב"ה שתי פקיעות: אחת של אש ואחת של שלג, ופתכן זה בזה ומהן נברא העולם". את הקשר של מכת הברד עם בריאת העולם מצאנו גם במדרש פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא א: "תני ר' שמעון בן יוחאי: הרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקים זה את זה. הרקיע של מים והמלאך של אש והם דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה. א"ר אבין: לא סוף דבר בין מלאך למלאך, אפילו מלאך עצמו חציו אש וחציו מים והוא עושה שלום בם ... וכתיב: ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד (שמות ט כד), ר' יהודה אומר: צלוחית של ברד מלאה אש. רבי נחמיה אמר: אש וברד פתוכין זה בזה ... נס בתוך נס". תחילת המדרש כמו בראשית רבה והמשכו כמו שמות רבה הנ"ל וכך הוא גם בשיר השירים רבה פרשה ג על הפסוק: "עושה שלום במרומיו". מכת ברד המחישה את עוצמת תהליך בריאת העולם ומכאן ייחודה. ולרגע גם פרעה הכיר בכך. ראה דרשות ר"י אבן שועיב פרשת וארא: "ובזו המכה נשתתפו כל היסודות מן הקטורים, פירוש לשון אש וברד שלג וקיטור. ולכן אמר: את כל מגפותי. ועוד מנפלאות השם בברד היתה אש מתלקחת בתוך הברד, שני הפכים. ועל זה אמר: ה' הצדיק - ידע כוחו הגדול כי הוא כוח הכוחות והנס הגדול".
האש מסמלת את נרות השבת אותם אנו מדליקים , את התורה שמשולה לאש , " כי נר מצוה ותורה אור", כל מצווה היא קרן אור שעולה השמיימה , כדי ללמד את פרעה לקח הקב"ה שילב שתיי כוחות מנוגדים אש ומים , בדרך הטבע המים מכבים את האש, פה כל אחד שיתף פעולה עם השני כדי לקיים את מצוות ה" .
אם נחזור אחורה נפגוש מכה לא סמפטית ... מכת הערוב , "ויאמר ה' אל משה: השכם בבוקר והתייצב לפני פרעה ... ואמרת אליו – "כה אמר ה', שלח עמי ויעבדוני. כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך, ובעבדיך, ובעמך, ובבתיך, את הערוב....
והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב..."
ויבוא ערוב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים. ותישחת הארץ מפני הערוב.
ויקרא פרעה אל משה ולאהרן, ויאמר: ".... אנוכי אשלח אתכם, וזבחתם לה' אלוקיכם במדבר, רק הרחק לא תרחיקו ללכת. העתירו בעדי".
ויאמר משה: "הנה אנוכי יוצא מעמך, והעתרתי אל ה', וסר הערוב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר. רק אל יוסף פרעה התל לבלתי שלח את העם...".
...ויסר הערוב ... לא נשאר אחד. ויכבד פרעה את ליבו גם בפעם הזאת ולא שילח את העם".
ונשאלת השאלה למה מכת ערוב? המדרש מונה 4 סיבות" . מפני ששלחו את בני ישראל לצוד עבורם חיות טורפות כדי לסכנם ולמנעם מפריה ורביה – באו החיות הרעות מאליהן.
מכיוון שהרגו את הזכרים וקיוו לקחת לעצמם את בנות ישראל, וכך לערבב בין העמים – הגיעה תערובת של כל מיני חיות.
גם המצרים שהיו מסוכסכים ביניהם היו בדעה אחת, לגבי השעבוד וההתעללות בעם ישראל – לכן גם חיות שבדרך כלל בורחות זו מזו באו יחד כדי להתנקם במצרים.
המצרים היו פרוצים מאוד, והיו מערבבים בין המשפחות, גברים ונשים – לכן באה עליהם מכה שעיקרה ערבוב".
רגע אחד.. מה העם מכת הברד ? בה אין ערבוב ?? הרי האש והמים שיתפו ה פעולה באופן נדיר !!
אחת הסיבות למכת הערוב היתה כך שהמצרים רצו לקחת את בני ישראל לעצמם ולגרום להתבוללות ומחיקת או קיצור העם היהודי , מכת הערוב מלשון ערבוב של כמה נינים מנעה את מזימה זו .
מכת הברד ירדה משמי מרום , תגידו , מה , כל מכות מצרים נעשו בזרועו של ה" ! אבל מכת הברד ירדה ממש משמי מרום כשאש והמים נאחזים אחד בשני ולא מרפים , המים לא מכבים את האש ! הם מקבלים אחד את השני למרות שהם " אויבים " ... והכל למען קיומו של דבר ה" , מכת הערוב מנתה סוגים של חיות רעות שפגעו במצרים , כל חיה עשתה את המוטל עליה ולא התערבבה עם חיה שניה , לדוגמא , האריה לא התערב עם הדוב.. אם כן היתה יוצאת חיה מוזרה כזו .. במכת הברד שהיא גם מלשון " דבר" , קרי לדבר, המים ואש דיברו אחד עם שני , ועובדה שמכה זו שמסמלת שיתוף פעולה נחשבת ככל המכות גם יחד , הדבר בא ללמדנו שגם בני אדם שיש להם חילוקי דעות יכולים לדבר איש עם רעהו ולשתף פעולה למען דעת מצוות ה" , עוד דוגמא" בית שמאי לא מנעו נישאים עם בית הלל ,למרות שהיו להם חילקי דעות מהותיים . .. אם נלמד מכך נקדש שם שמיים ונזכה לראות את אור ה" ממש החפץ באחדותינו., מה שמקשר אותנו עם הפטרת הפרשה בה מופיע הפ"ס" . ה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב
וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם",המלבים מסביר "
"כה אמר ה'" ר"ל בל תשאל הלא עתה ישראל בגולה מפוזרים בין העמים ואינם שכנים לצידון, משיב שזה יהיה בעת שאקבץ אותם וישבו על אדמתם בעת שנתן להם כורש רשות לשוב לא"י:,הפסוק הבא אחריו נראה קצת מיותר ..הרי ברור שבשעה שבני ישראל יעלו ארצה הם יבנו בתים ויטעו כרמים .. המלבים מסביר, " וישבו עליה לבטח" כי בתחלת חזרתם היה להם שונאים ומעיקים כמבואר בעזרא ונחמיה, ואח"כ "ובנו בתים וישבו לבטח" שתתרבה ישיבת א"י, וזה יהיה "בעשות שפטים בכל השאטים" ואז "ידעו כי אני ה' אלהיהם" המשגיח עליהם בהשגחה פרטית מיוחדת אליהם:" .
כאשר עם ישראל עלה ללארץ קמו לו מתנגדים ,כמו בהקמת המדינה .. אך הקב"ה ראה את עוניי ישראל בדיוק כבני ישראל במצרים להבדיל , ועז רלהם להקים בתים בארץ לזרוע ולקצור בשקט ובשלווה , כך אם נתאחד למרות חילוקי הדעות , יתקייים הפ"ס דלהלן בהשגחת ה," הטובה ,[ ועוד משהו קטן .. אם לא נתאחד , כל עם ישראל על כל גווניו ,למען דעת ה" יתברך , וזה חייב להעשות ברצון ובחוכמה ! לא יבנה המקדש ]...
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
