"זכרתי לך חסד נעוריך" או "כתר התורה"
נכתב על ידי izik28, 8/1/2023
בסד
ד"ת להפטרת פרשת שמות לע"נ סבתי גרציא בת מרים ז"ל
"זכרתי לך חסד נעוריך" או "כתר התורה"
--------------------------------------------------------------
הרמב"ן בסוף פירושו לחומש שמות מכנה אותו בשם 'ספר הגאולה', להדגיש את גאולת ישראל בצאתם ממצרים ובקבלתם את התורה. יתכן שהוא רומז בכך גם לגאולת הבריאה כולה.
אנו עומדים ומצפים להשלמת הגאולה במהרה בימינו, אנו מרגישים ש'ארכה לנו השעה, ואין קץ לימי הרעה'. עלינו לשאוב כוחות מלימוד התורה ומקריאת הפרשה, ולהבין שהתהליכים, שאנו חלק מהם, אורכים זמן רב. עלינו להמשיך ולהיות שותפים עם אל בבנין האומה בחומר ובעיקר ברוח, אבל גם להיאזר בסבלנות הראויה ולדעת שאף על פי שיתמהמה – בו יבוא."
אביא ברשותכם מאמר של הרב שרלו על כתרי התורה , "שני מקורות יסודיים עוסקים בכתרים בהם עוטר עם ישראל. ראשון בהם מופיע בדברי הרמב"ם: "...בשלשה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות כתר כהונה זכה בו אהרן...כתר מלכות זכה בו דוד ...כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כל מי שירצה יבא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו הא למדת שכתר תורה גדול משניהם". בדברים אלה מעצים הרמב"ם את מצוות תלמוד התורה לרוממות העליונה ביותר. כתר תלמוד תורה הרי הוא גבוה יותר מכתר מלכות ומכתר כהונה.
ברם, במדרש תנחומא בפרשת השבוע מעומתים כתרים נוספים: "שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות ועוד כתר אחד כתר שם טוב שהוא עולה על גביהן...".כתר שם טוב הוא העומד מעל שלשתם. המעיין היטב ישים את לבו כי אין מדובר בסתירה לשלוש הכתרים האחרים. מדובר בהדגשה יתרה של השם הטוב של האדם. בין אם הוא מלך, בין אם כהן, ואפילו אם הוא תלמיד חכם – מעל ראשו אפשר שיהיו שני כתרים. אפשרות אחת היא ששלוש הכתרים האלה לא ילוו בכתר שם טוב. הוא יהיה אמנם מלך כהן או תלמיד חכם, אך הדברים לא יביאו להיותו בעל כתר שם טוב. אפשרות שניה – המועדפת כמובן – היא זו שתעטר אותו בכתר החשוב מכולם: כתר השם הטוב.
מה גדלותו של כתר זה ? ניתן לדבר על שתי משמעויות. הראשונה היא שאת שמו הטוב מעניקים לו הבריות. המדרש מקבל את הבריות כאמת מידה. ניכרים דברי אמת, ויש מעין יכולת נבואית בציבור עצמו לדעת מי ראוי שיהיה לו שם טוב ומי לא. הציבור יודע לקרוא את הפנימיות האמיתית, והוא המזכה את האדם בשמו הטוב. שמו של האדם לא נקנה לא בספינים למיניהם, במניפולציות או בהעמדת פנים. שמו הטוב נקנה על ידו לאחר שנים של מוסריות, צדק, פתיחות, רגישות לבריות, מסירות זמן ונפש ועניינים אחרים אשר הבריות לומדים דרך התנהגותו החיצונית על עולמו הפנימי.
משמעות שניה של שמו הטוב של האדם היא השם שמוענק לו באופן פנימי. אין מדובר בהסכמה ציבורית כלשהי, אלא בדבר מה היונק ממנו ומאישיותו. שם זה ניתן לו על ידי ריבונו של עולם. הוא נובע מכך שאין פער בין תוכו לברו. אדם זה אינו מזייף, אינו מעמיד פנים, אין בו עולמות של חנופה ושל שקר, אלא מי שראוי לשם הטוב העולה מתוך עצמו"
בהפטרת השבת מופיע פסוק אותו אנו אומרים במוסף ראש השנה " הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה" זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה ",המדרש [לא אני] מסביר הסבר נחמד ולא צפוי .., אנחנו חברים הרבה זמן חלק רוצים שנשכח איש את רעהו , לא נחשוב עליו/ה יותר בכלל, ולהתחיל חיים חדשים. מה נעשה ?.
על-פי התרה, רוב הסיכויים שאסור לך בכלל לשכוח!
אחת ממצוות התורה היא ללכת בדרכי ה', ואחת מדרכי ה' שהתגלו למשה בהר סיני היא המידה (שמות לד ז): "נוצר חסד לאלפים". משמעותה של מידה זו היא, שה' שומר וזוכר את כל מעשי החסד שעושה האדם, למשך אלפי דורות, כלומר לנצח; ה' לא שוכח אף מעשה חסד. לפי זה, גם אנחנו חייבים להיות "נוצרי חסד לאלפים", כלומר, לזכור כל מעשה חסד שעשו לנו, ולא לשכוח אותו לעולם.
עד כמה צריך לזכור, ניתן ללמוד מדברי הנביא (ירמיהו ב ב): "הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך; לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה": לפני כמה מאות שנים, בני ישראל הלכו אחרי ה' במדבר; זה נחשב למעשה חסד; וה' זוכר את החסד הזה, למרות שעכשיו בני ישראל רחוקים מאד מה'.
גם החבר/ה בוודאי עזר/ה לך עשה/תה עמך מעשי-חסד במשך התקופה שהייתם חברים; חובה לזכור מעשים אלה לטובה גם אחרי הרבה זמן
בראש השנה נהוג להתפלל תפילה חגיגית, שאחד מחלקיה הוא ברכת "זכרונות" - ברכה הכוללת עשרה פסוקים מהתנ"ך העוסקים בזיכרון. אולי המטרה היא, שניזכר במעשים הטובים שעשו לנו אנשים אחרים במשך השנה האחרונה, ונשפר את יחסנו אליהם לקראת השנה החדשה. לה' כמובן יש זיכרון בלתי מוגבל, אולם מה יעשה אדם - שהזיכרון שלו מוגבל - כדי שלא ישכח את מעשי החסד שעשו עמו?
לשם כך יש אמצעים מוחשיים שונים שעוזרים לזכור ; גם החכם בספר משלי הציע להשתמש באמצעים מוחשיים (משלי ג ג): "חסד ואמת אל יעזבך, קשרם על גרגרותיך, כתבם על לוח לבך"- כדי שלא נשכח את מעשי החסד שעשו איתנו אנשים אחרים ( פירוט ).
אולי ניתן ללמוד מכאן, שכל אחד צריך להחזיק פינקס או מחברת, שבהם יכתוב את כל הדברים הטובים שאנשים אחרים עושים עמו, כדי שלא ישכח, ויקיים את המידה "נוצר חסד לאלפים".
חלק מהדברים הללו הם דברי תורה אלו ,שנכתבים בע"ה כמובן ,כל דבר תורה כזה מופץ ברשימת תפוצה
וכמו כן בבית הכנסת הכיל היודה ובאתר " חידוש" , בהפטרה מופיע עוד פסוק " בְּטֶרֶם (אצורך) אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ". הרבי מליובאוויטש,זצל מסביר "שליחותו של ירמיהו מקבילה לשליחות המוטלת על כל נשמה יהודית. הירידה של הנשמה ממקורה האלוקי העליון אל העולם הזה התחתון היא ירידה ל'תלתא דפורענותא', לעבודה קשה בתוך מציאות של גלות. והנשמה מתחילה לפחד ולחשוש, איך תוכל למלא את תפקידה כשהעולם כולו עומד נגדה.
אומר הקב"ה ליהודי מיד עם ירידת נשמתו למטה: "בטרם אצרך3 בבטן ידעתיך" - יש לך נשמה קדושה, 'חלק א-לוה ממעל ממש'4, שמצד שורשה האלוקי היא עומדת מעל כל ענייני העולם והגלות. ויתרה מזו: "בטרם תצא מרחם הקדשתיך" - עוד כשהיית ברחם אימך הוכנת למשימה זו ("הקדשתיך"), על-ידי ש"מלמדין אותו כל התורה כולה , חוזר היהודי וטוען: "נער אנוכי". אמת שבפנימיות הדברים ניתנה לי "כל התורה כולה", אבל בגלוי "נער אנוכי". אולי יש לי די כוחות לעסוק בענייני הרוח, ענייני הנשמה, ולא להתרשם מהפרעות העולם, אבל איך אוכל להיות "נביא לגויים" - לזכך את ה'גוי', את הגוף הגשמי, את הנפש הבהמית ואת העולם שמסביבי.
אומר לו הקב"ה: "אל תירא מפניהם כי איתך אני". לא זו בלבד שיש בך "חלק א-לוה ממעל ממש", ולא זו בלבד שיש לך הכוח של התורה שלימדו אותך ברחם אימך, אלא גם אחר-כך, כשהנשמה נמצאת בגוף, בעולם התחתון ובזמן הגלות, נותנים לך מלמעלה כוחות מיוחדים ("איתך אני") כדי שתצליח בשליחותך"
מצווה לזכור את הטוב , כל דבר תור כזה נושא בחובו אותיות רבות , כל אות היא כיהלום וכתר שאורו עולה השמימה , במהלך כל חי השנים בהם אני כותב ד"ה בע"ה כמובן נכתבו אלפי כתרים של דברי תורה , כן ירבו בע"ה ! יהי רצון שכל אותיות וסמנים אלו יהיו כאבן בית המקדש השלישי שיבמה בקרוב ע"י אבהת חינם וחסד של שמחה ! כחסד שאני זוכר לבעלת החסד שלה זכות הראשונים! חרות רקנטי היקרה שלה מוקדש ד"ת זה בשמחה גדולה של מצווה !אם ה" לא שוכח מעשי חסד אני אשכח?? ולהבדיל גם לע"נ סבתי גרציא בת מרים ז"ל שוודאי בהייתה שמחה בד"ת אלו ! ושתמיד איחלה" מלאכימס בואנוס " קי בתרגום מלאדינו" מלאכים טובים" ואין מענה טוב מד"ת זה להגדרה זו! שבת שלום וחורף בריא וגשם!!! בע"ה
.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
