מחשבות של אור
נכתב על ידי izik28, 21/12/2022
בסד
ד"ת לשבת מקץ חנוכה ראש חודש טבת
מחשבות של אור
------------------------------------------------------------------------
האם אפשר לראות או להרגיש מחשבה? האם ענין זה מופיע בפרשת השבוע ?
אכן כן , שימו לב לפ"ס," ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר
והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו
והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר
ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה
ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות
והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן
ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום",
המילה" ויהי" מסמלת בד"כ צער , וכך גם היה .. חלום מסמל מחשבה כלשהי של אדם , אך ישנם חלומות נבואיים כידוע , מה מסמלות הפרות החלום ? למה פרעה לא חלם על כבשים? שהוא האליל של מצרים ?
את חלום השיבולים אפשר להבין , כיוון שהוא מסמל לחם , אך מה עניין הפרות ?
הכלי יקר מפרש , "והנה מן היאור עולות שבע פרות וגו'". לפי שבריאות הפרות תלוי בבריאות הבריות, כי מרעה אחד לבריות ולפרות, ובזמן שכלה לבהמה מן השדה כלה גם לאדם, כי מתחילה ונתתי לבהמתך ואח"כ ואכלת ושבעת, ועוד שאם אין הבהמה בריאה וטובה מי יחרוש בבקרים. ויפות מראה יכול להיות שקאי על עיני הפרות שהיו להם עינים יפות, וזה סימן לבריות שיהיו עיניהם יפים זה לזה, כי בזמן שעין בריה צרה בחברתה נראה הדבר בעינים, אם הוא רואה את חבירו בעינים שוחקות או בעינים זעומות דהיינו רעות מראה.".
מדרש רבה מתייחס לפסוק הראשון של הפרשה , "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה ומאי טעם קץ שם לחושך שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם דכתיב, "אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת" נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם.
דבר אחר "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום:"
אך האם לשבולים ולפרות בחלום יש קשר לחנוכה?
את הפרה אפשר קשר לפרה האדומה שהליך עשייתה הוא, "לוקחים את הפרה להר הזיתים, מול מקום המקדש, ומעמידים אותה על ערימת עצים. כהן טהור שוחט אותה ומזה מדמה שבע פעמים לכיוון מקום המקדש. אחר כך הוא מצית את האש בעצים וכך הפרה נשרפת. תוך כדי השרפה הכהן משליך אל המדורה עץ ארז, אזוב (זעתר), וצמר שנצבע בתולעת שני (כנימה על עצי אלון הנקראת בימינו כרמיל). בתום השרפה אוספים את האפר, והוא מוכן לטהר את הטמאים."
האש למעשה היא שעושה את הפרה לאפר שמכפר על בני האדם , בלעדי האש ,אין פרה אדומה ...
אך מה עם השיבולים?שימו לב למילים" בקנה אחד ",הביטוי "בקנה אחד" המופיע בחלום פרעה ("והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות, בראשית מא, ה) מופיע שוב בתנ"ך בעניין אחד בלבד - המנורה: שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה (שמות לז, יט),רשי מפרש," שמע, שבע השיבולים הבריאות והטובות עלו מגבעול אחד.
בעל הטורים מקשר את הקנה לקני המנורה שמפיצים אור. על כן השיבולים הבריאות עלו בקנה אחד, ואילו בשדופות לא נאמר: קנה אחד. "שהשובע הוא אור לעולם, ולכך ראה בטובות בקנה אחד ובשדופות לא ראה בקנה אחד"
מלבי"ם מסביר את הופעת "בקנה אחד" בשיבולים הטובות בדרך זו: "לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה, ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם", שנות השובע הגיעו ברצף, מה שאין כן בשנות הרעב. הסבר נוסף לקנה האחד, לדעתו, טמון בבריאותן של השיבולים היפות; קנה אחד יצמיח שבע שבולים טובות
"תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע, העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע". מסבירה האקדמיה ללשון העברית כל הפירושים הללו מניחים בבסיס דבריהם, ששיבולים העולות מקנה אחד הן דומות, תואמות."
בשני החלומות מופיע המספר שבע כמספר הקנים במנורה במקדש"
על מנורת הזהב מוסבר," המנורה עשויה מקנה אחד מרכזי, וששה קנים יוצאים ממנו, שלושה לכל צד קנים אלו עולים לגובה אחיד עם הקנה המרכזי הגובה הכולל של המנורה הוא שמונה עשר טפחים. שבעת קני המנורה מעכבים זה את זה, ואם חסר אחד מן הקנים המנורה פסולה
באשר לצורת הקנים נאמרו בעניין דעות שונות, ויש מי שרצה לומר שצורתם ישרה. ממקורות רבים עולה, כי הקנים היו עולים בצורה מעוגלת על כל פנים, אין צורת הקנים מעכבת להלכה
צורת ירך המנורה אינה מתוארת בתורה באופן מפורט. יש מן התנאים האומר, שירך המנורה היא בסיס בצורת רגליים, כמין חצובה היא נראית כחצי כדור, כאמור, היו למנורה שלש רגלים, שהיו קבועות בירך המנורה יש אומרים שהיו רגלים קטנות שנועדו לייצב את המנורה על פני קרקע ההיכל.
במנורה העשויה מזהב, יש לעטר את הקנים בשלושה מיני עיטורים: גביע, כפתור ופרח באשר לצורתם נאמר: "גביעים למה הן דומין? - לכוסות אלכסנדריים. כפתורים למה הן דומין? - לתפוחים הבירותיים. פרחים למה הן דומין? - לפרחי העמודין, נמצאת אומר, שיש במנורה קושי ושבח כנגד כל הכלים" סך הכל היו למנורה ארבעים ושנים עיטורים, כדלהלן: עשרים ושנים גביעים, תשעה פרחים, אחד עשר כפתורים. הקישוטים הללו, מעכבים אחד את השני, ואם חסר אחד - המנורה פסולה , במנורה שאינה עשויה מזהב, אין חובה לעשות את הקישוטים הללו.
סדר העיטורים המופיעים לאורך הקנה המרכזי ובו שמונה עשר טפחים - מן הירך כלפי מעלה – כדלהלן: פרח אחד נעשה כחלק מירך המנורה, הירך והפרח הקבוע בה מגיעים עד לגובה שלושה טפחים. לאחר מכן עולה הקנה המרכזי שני טפחים כשהוא חלק ללא קישוטים. בטפח הבא בו קבועים גביע, כפתור ופרח ושלושתם צמודים זה לזה. לאחר מכן עולה הקנה שני טפחים חלקים, ולאחר מכן בא טפח, ובו כפתור. מן הכפתור האמור יוצאים שני קנים לצדדים. לאחר מכן בא טפח חלק, ומיד עוד כפתור בעובי טפח, ממנו יוצאים שני קנים לצדדים. הקנה המרכזי עולה עוד טפח חלק, ובא אחריו טפח שבו כפתור, וממנו יוצאים עוד שני קנים לצדדים. לאחר כפתור זה באים עוד שני טפחים חלקים. בשלושת הטפחים העליונים של הקנה המרכזי יש שלושה גביעים, ואחריהם כפתור ופרח.
בציור נראים האומנים במדבר, כשהם עוסקים ביצירת מנורת זהב. משמאל נראה תנור להתכת הזהב, ובאוהל האומנים מקישים בפטיש ובקורנס.
נאמר בתורה, "ועשית את נרותיה שבעה, והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה",הנרות עשויים זהב, וכל אחד מהם מכיל חצי לוג שמן. הנרות מתפרקים מן הקנים לצורך ניקיון, ככתוב: "ואת המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט", כלומר הנרות הם דבר נפרד מן המנורה "הנרות מעכבים זה את זה", שאם חסר האחד המנורה פסולה להדלקה.
רוחב המנורה
רוחב המנורה מצד לצד, ובכלל זה הקנים והמרווחים ביניהם, נאמרו בו שיעורים שונים, יש אומרים שנים עשר טפחים ויש אומרים תשעה טפחים
ככר זהב טהור
בתורה נאמר: "ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה", וכתבו הראשונים: "שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר, לא פחות ולא יותר!" מאידך יש דעות בראשונים, שמשקל הככר הוא משקל התחלתי, והציווי הוא שלא לפחות מככר למנורה, אך ניתן להוסיף זהב לפי הצורך משקל הככר נדון בין ראשונים ואחרונים לדעת האחרונים משקל הככר מגיע לחמישים ואחד קילו זהב,יש מן הראשונים האומר, שגם המלקחיים והמחתות נעשו מן הככר, מאידך יש דעות בראשונים שהמנורה בלבד נעשתה מן הככר,וכך נפסק להלכה, שהמלקחים והמחתות וכלי השמן אינן מכלל הככר.
בציור נראים האומנים בימי שלמה, כשהם מכניסים את מנורת הזהב לכור, לאחר שמצאו שיש בה עודף של דינר זהב. לאחר שנכנסה המנורה לכור פחתה במשקלה ועמדה באופן מדויק על משקל הככר.
החומר ממנו נעשית המנורה
מצוה לכתחילה להכין מנורה עשויה זהב, כאמור בתורה: "ועשית מנורת זהב טהור" במצב שלא ניתן להכין אותה מזהב, הלכה היא, שניתן להכין אותה ממתכת אחרת ולפי יכולת הדור,אין להכין את המנורה מחומרים אחרים שאינם מתכת, ואם נעשו שלא ממתכת המנורה פסולה. כמו כן, אין להכין את המנורה ממתכות שנשארו משברי כלים, כלומר מגרוטאות..
נאמר בתורה: "ושמת את השולחן מחוץ לפרוכת, ואת המנורה נוכח השולחן על צלע המשכן תימנה",נמצא, שיש לשים אותה בצד הדרומי של ההיכל, משמאלו של הנכנס, קרוב לקודש הקדשים המרחק נדון בתלמוד, ונקבע שהמנורה מרוחקת מן הפרוכת של קודש הקדשים שתי אמות ומחצה עם זאת בדיעבד, כל מקום בהיכל כשר לכך.
מדברי חז"ל הדיוק במשקל הזהב של המנורה ,"היה שלמה נוטל אלף ככרי זהב ומכניסן לכור ומוציאן, עד שהוא מעמידן על [ככר] אחד, לקיים מה שנאמר: 'ככר זהב טהור עשה אותה'... אמר רבי יוסי בי רבי יהודה מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר, והיתה יתירה דינר זהב, והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום" (ירושלמי שקלים ו, ג)"
המספר שבע מסמל כמובן גם את יום השבת שהוא אות ברית בין הקב"ה לישראל על קיום העולם, המקדש הוא מרכז העולם , פרעה הרשע חלם דווקא על הסימנים שמקשרים א ישראל למקדש, הפרה האדומה בכך שהיא מכפרת על ישראל ,גם מעבדות מצריים ,ועל השיבולים שצמחו בקנה אחד כמוסבר לעיל , עוד שייכים השיבולים לחנוכה אנו רואים במאמרו של הרב אריאל, "בדברי הפרשנים הראשונים מצינו, שהסבירו את ענין שבעת קני המנורה, שעניינם לסמל את שבע החכמות שבעולם. שכן המנורה, היא סמל האור, סמל החכמה, והיא מביאה לידי ביטוי גם את חכמת הטבע, הרפואה, החשבון, המוסיקה ושאר המדעים למיניהם.
זה מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא כה ב): "הרוצה שיחכים ידרים, שכן המנורה בדרום", היינו, המנורה השופעת אור כאור השמש, נמצאת בדרום ההיכל, כשם שהשמש מאירה בדרומו של עולם.
לאור האמור, מובן, מדוע הקנים כולם עולים וצומחים מתוך קנה מרכזי אחד, זאת, כדי ללמד, שהחכמות והמדעים בחיי האדם – כולם מוצאם מן החכמה האלהית המאירה כל פינה בעולם, ויסוד כולם בחכמת התורה. חכמה שיסודה באדם מוגבלת בגבולות אנושיים וסופה להתבטל, אך חכמה היונקת מאורה של תורה ומאמיתה של תורה - יש לה קיום לעד.
כעין זה מצינו אצל שלמה, שכאשר אמר לו הקב"ה: "שאל, מה אתן לך", לא ביקש כסף וזהב וכד', גם לא ביקש ללמוד מדעים ופילוסופיה, אלא ביקש את חכמת התורה, ככתוב (מלכים א, ט): "ונתת לעבדך לב שומע - לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע", לפיכך זכה לכל החכמות.
ראה שיר השירים רבה (א, ט): "לבליוטוס שהיה גדל בביתו של מלך, אמר לו המלך: 'שאל מה אתן לך'. אמר הבליוטוס: אם שואל אני כסף וזהב - הוא נותן לי. אבנים טובות ומרגליות - הוא נותן לי. אמר: הריני שואל בתו של מלך - והכל בכלל. כך (מלכים א' ג): 'בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה, ויאמר אלהים: שאל מה אתן לך'. אמר שלמה: אם אשאל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות הוא נותן לי, אלא הרי אני שואל את החכמה - והכל בכלל... אמר לו הקב"ה: שלמה! חכמה שאלת לך ולא שאלת עושר ונכסים ונפש אויבך? - חייך! החכמה והמדע נתון לך!... כך עשה שלמה, שלמד ושרתה עליו רוח הקודש, ואמר שלשה ספרים: משלי וקהלת ושיר השירים". וראה שם שחכמת התורה היא שהביאה את שלמה להבנת שיחת חיות ועופות ושאר סודות היקום. ומפורש מובא בדברי הימים א ב, ו: ובמלכים א' ה: "ויחכם מכל האדם: מאיתן האזרחי, והימן, וכלכל, ודרדע בני מחול", הרי שזכות חכמת התורה עמדה לו, שהחכים גם מכל שאר חכמי אומות בעולם.
נמצינו למדים, שהמדעים שאדם סופג אל קרבו צריכים לצמוח מתוך תורה ויראת שמים. זה הקנה המרכזי שעליו הכל בנוי, רק כך משרתים ענפי המדע את האנושות ומרבים אור בעולם. אולם אם המדעים אינם צומחים מתוך תורה, ולהפך, יש בהם יסודות של כפירה, קיימת סכנה שחכמות אלו יחבלו, יביאו הרס, וסופם הבאת חושך לעולם.
זה מה שמצינו במסכת שבת (לא, א) על הפסוק בישעיהו לג: "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת", ומנו שם שש 'חוכמות' של תורה: 'אמונת' - זה סדר זרעים, 'עתיך' - זה סדר מועד, 'חוסן' - זה סדר נשים, 'ישועות' - זה סדר נזיקין, 'חכמת' - זה סדר קדשים, ו'דעת' - זה סדר טהרות" ומוסיפה הגמרא בהמשך, שהחכמה השביעית - העיקרית והחשובה - היא חכמת היראה, וכלשון הפסוק בסיום: "יראת ה' היא אוצרו", כלומר, אם חכמת התורה יונקת מן ה'אוצר' של היראה - מן ה'קנה' המרכזי של המנורה - האדם זוכה להחכים בחוכמות כולן, אך אם אין אדם דבק בחכמת היראה, גם שאר החוכמות לא יתקיימו בידו."
האור נמצא במקום שיש חושך, מספיק ניצוץ קטן כדי להאיר ולהדליק את מנורת הזהב מצוייה בליבו של כל אחד , סימני המנורה היו בחלומות פרעה כדי ללמדנו שגם בתקופות החשוכות ביותר יש את ה" מקץ" הסוף של הסבל , רק צריך לראות את האור , המילה " מקץ" היא גם"קמץ" מלשון פיחת בכמות של משהו , רמז לכך שוב שגם אור קטן יכול להיות אור איתן , ומזה נלמד לא לקמץ במצווות שהם הם האור של חיינו , מכאן גם אננו לומדים על מחשבות טובות עליהם נאמר " שמחה ומחשבה טובה שיהיה טוב מביאה עמה את הטוב כי המחשבה עצמה מביאה את הטוב, יוסף למרות היותו בבית הכלא שאל את שר הטבחים והאופים " מדוע פניכם רעים היום" .. כי הם בכלא.. הוא חשב חיובי במקום האפל ביותר , וזה מה שעזר לו לצאת ולשרוד וכך גם הוא חשב טוב על המיצרים והיציל אותם אות משפחתו מרעב ואנו? האם נחשוב טוב על רענו ?? או רע ? חושך או אור ? חנוכה שמח וחודש טוב
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
