שלוש פעמים בשנה אנחנו מזכירים את רחל א. בפרשת השבוע ב. ביום השני של ראש השנה ג. בהפטרה

בפרשת השבוע התורה מבארת לנו את העמל שעבד יעקב בשביל לבן כדי שיתן לו לשאת את רחל לאשה. עבודתו היתה מאומצת מאד, עד כדי כך שיעקב מעיד " אתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכם ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים". 

הסוגיא השניה, רחל רואה שאחותה הספיקה להביא ילדים והיא עדיין עקרה "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי" עונה לה יעקב בכעס וכי אני במקום אלוקים שמנע ממך פרי בטן ? נותנת רחל את שפחתה זלפה ליעקב והיא יולדת לו שני בנים, את גן ונפתלי. לאחר זמן רחל נפקדת והיא יולדת את בנה יוסף בראש השנה.

הפרשייה השלישית היא הפרשיה שמסכנת את רחל, כאשר יעקב אורז את חפציו מבית לבן, רחל לוקחת לאביה את הפסלים. יעקב עוזב את בית לבן בקול ענות חלושה, לבן קולט זאת והוא מתחיל במרדף אחרי יעקב. כשלבן משיג אותו, הוא שואל את יעקב, מדוע גנבת את התרפים מביתי. יעקב לא ידע שרחל היא זו שגנבה ולכן במקום להשיב לו שלא לקח, הוא מוציא קללה מפיו שמי שגנב את התרפים ימות בקיצור ימים. אולם התורה בפרשתינו לא כותבת על פטירתה של רחל, רק כשיעקב, בסוף הפרשה, מגולל את מסכת חייו ליוסף, הוא אומר " ואני בבואי מפדן ארם מתה עלי רחל בארץ כנען ... לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרתה הוא בית לחם (בראשית מח ז) ורש"י הקדוש מביא את המדרש "ולא הולכתיה לבית.."