'מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה' (שבת כא,ב). בחנוכה מדליקים נרות לזכר הנעשה בימי החשמונאים, שהיוונים רצו לבטל את התורה מישראל והחשמונאים יצאו להילחם וניצחום, ובאותו זמן נעשה נס במנורה שדלקה שמונה ימים מפך שמן שהיה בו כדי להדליק יום אחד, ולכן קבעו שמונת ימי חנוכה. כרמז לזה מביאים שרמ"ח מצוות עשה יחד עם שלושת האותיות זה בגימטריה 'נר' (אמנם יוצא 251 אלא שעל אחד בלבד לא מקפידים בגימטריה. אולם אפשר גם שזה 'נר-1' שתיקנו בעיקר הדין להדליק כל יום נר אחד), שכך בהדלקה מבטאים את הניצחון על היוונים וגזרותיהם והחזרה לדרך מצוות ה'. מובא בחז"ל: '"וְחֹשֶׁךְ" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל' (ב"ר ב,ד). שהנר של החשמונאים האיר את מה שהיוונים החשיכו, שזהו התורה שמאירה את העיניים "מצות ה' ברה מאירת עינים" (תהלים יט,ט), היפך מגזרות היוונים שהחשיכו את עיניהם. ומעשה היוונים זהו לרשום על קרן השור (אם כפשוטו שכך היה או כמשל) שזה בא לבטא שבאים למנוע מעשיה בעולם של רצון ה', שבזה מתקנים ומשכללים את העולם להעלותו מגשמיות לרוחניות, שהיוונים לעומתם העריצו את הכח הגשמי. זהו קרן השור ששור מרמז מצד אחד על גשמי חזק ביותר כמו שהיוונים העריצו את הגשמי, ולכן עליו לרשום שזה נגד ה' ודרכיו; וכן שור אותיות 'רשו' שנעשו ישראל רשים מהמצוות. וזה על הקרן שבה אפשר לרשום, וכן עליה יראו הכי טוב כיון שזה למעלה, או שהקרן היא הכי חזקה מכל הגוף שהוא בשר ולכן מבטא הכי הרבה את החוזק (שהיוונים העריצו), וכן נוגח ע"י קרניו ולכן מבטא את חוזקו – וכן כבאים לנגח את היהדות, לנגחה ולשברה (וכן בקרן, שופר, תוקעים בר"ה כהצהרה במלכות ה', ולכן עליו גזרו לרשום את ההיפך מכך). כמו כן נראה שזה כנגד שבאים לבטל את גילוי התורה שנתנה ע"י משה, ובשל הביאו אותה "קרן עור פניו" (שמות לד,כט), ולכן כרמז כנגד זה (במילה "קרן" שדומה) לרשום על קרן נגד חלקם בתורת ה' ועבודתו. אולי גם באו לרמז בזה שבמלכות היוונים היה כעין ההיפך מכוחו של יוסף, שיוסף היה משנה למלך מצרים וכך הוריד את יעקב ובניו בכבוד למצרים ולא עשה אותם עבדים כשאר מצרים (שקנאם יוסף כעבדים לפרעה [בראשית מז,כג]) אלא כעין כהני מצרים (פס' כב), וכך נתן אישור לבנ"י לעבוד את עבודת ה' ככהני ה' במצרים. לכן גם היתה חשיבות להקמת ביהמ"ד: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה" (שם מו,כח), 'להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה' (רש"י). מעבר לחשיבות שיהיה מקום מיועד לתורה, ובפרט בזמן גלות (שהטומאה שולטת וכן הרשעה), אצל יוסף היה בזה גם כהדגשה שהם כהני ה' כעין מול כהני מצרים, שזהו גילוי של חיבור ישראל ותורה ומצוותיה. באו היוונים מול זה, לביטול תורה מישראל ע"י גזרות מהגוים, כעין היפך מיוסף שמנע את הצרה מהגוים (שהרי 'א"ר יוחנן: ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל' וכו' [שבת פט,ב]), לכן אמרו (ממש או כמשל בדברי חז"ל) לרשום על קרן השור, כרמז ליוסף "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ" (דברים לג,יז), שהם כעין מעל כוחו, ולכן הם שולטים בארץ (שלא מתקיים "בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ", שזה מדבר הניצחון על ל"א המלכים ששלטו בארץ [רש"י]) והם מונעים את בנ"י מחיבור לתורה ומצוותיה. הכח החזק ביותר של הטומאה שעומד מול בנ"י זהו כח אדום – עשו, ובפרט עמלק, שכוחו מתחזק ע"י ביטול תורה, שכך נאמר לעשו שכאשר בנ"י לא ישמרו מצוות אז ימרוד ויתחזק על בנ"י (רש”י; בראשית כז,מ), וכך נעשה עם עמלק שבא להילחם בנו ברפידים בשל ריפיון בתורה: 'אחרים אומרים: אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה, ולפיכך עמלק בא עליהם' וכו' (תנחומא "בשלח" סימן כה). לכן כח ההתגברות על ישראל נעוץ בעמלק והתנגדותו לתורה, ומשורש כח זה באו היוונים לבטל תורה בשלטונם על ישראל. זה קשור ליוסף שהוא המתגבר על עשו: “והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום" וגו' (עובדיה א,יח), לכן אמרו לרשום על קרן השור כרמז לביטול כח יוסף בביטול כח טומאת עשו (וזה קשור לתורה, שהרי כח יוסף בא מהקדושה, וכן יוסף היה עיקר הת"ח של יעקב "בן זקונים" [בראשית לז,ג], 'ואונקלוס תרגם: בר חכים הוא ליה, כל מה שלמד משם ועבר מסר לו' [רש"י], ולכן הוא עומד בכח התורה של יעקב נגד כח עשו שהיה היפוכו של יעקב: '"ממעיך יפרדו" – מן המעים הם נפרדים זה לרשעו וזה לתומו. "מלאם יאמץ" – לא ישוו בגדולה כשזה קם זה נופל' וכו' [רש"י; שם כה,כג]). לכן ההתגברות עליהם נעשתה עם כח התורה שמאירה בעולם, ובאש יש כח לשרוף כמו שיוסף יכלה את בית עשו וטומאתו, ע"י כח אש התורה, ש'עמלק' בגימטריה 240 ומתגברים עליו עם כח התורה (שעמלק בא ע"י חסרונה), שזהו 10 כנגד הדברות (שבהם כל התורה גנוזה [יר' שקלים ו,א], וכן מרמז לקבלת כל התורה בסיני) שה' הביא לנו את התורה לקיימה, וכך יוצא 250 בהתגברות על עמלק, שזהו גימטריה 'נר', שכאן התגלה בכילוי כח יוון שינק כח משורש עמלק. גם 'נר' כנגד רמ"ח מצוות עשה, שבזה פועלים בפועל בעולם, שמחילים קדושה בכל דבר ודבר בעולם ע"י מעשי המצוות שניתנו בכל דבר בעולם (' … הה"ד (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק" וגו', (ישעיה מב, כא): "ה' חפץ למען צדקו", זרע הקב"ה את התורה ואת המצות להנחילם לישראל לחיי העוה"ב, ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל' וכו' [במדבר רבה יז,ה]), וכך מתקנים ומעלים אותו, שזהו כעין כח השור כשמשתמשים בו לחיוב, שזה לחרישה ובניה, שבזה פועלים לתיקון ושיפור העולם, היפך מגזרת היוונים, היפך מהכתיבה על קרן השור. (גם האש היא הדבר הגשמי הדק ביותר מצד גשמיותו, אולם בו יש את הכי הרבה כח [שגובר אף על המתכת הכי חזקה], שזהו היפך מהיוונים שהדגישו את הגוף הגשמי וחוזקו). אולי גם כח יוון שהתגאו בגוף הגשמי וכוחו, אותו שורש גאווה חיבר לכח עמלק שבגימטריה 'רם' שזהו גאוה (כמו שהיהודי הקדוש מביא שהמלחמה היום בעמלק זה במלחמה במידת הגאוה, שעמלק בגימטריה 'רם'), ומזה יצאו להילחם בישראל השומרים תו"מ. לכן בניצחון זה התגלה ע"י שמונה ימים של נס שהאיר, כרמז להארה של שמונה, שכך יוצא רמ"ח מצוות עשה (רמ + ח), שהפיל את היוונים; לכן כנגד הניצחון על היוונים מרמזים בנס המנורה שהאירה (היפך יוון שהחשיכה) שמונה ימים כרמז לכח הניצחון על יוון, ולכן תיקנו לחגוג ולהדליק שמונה ימים נרות חנוכה, כנגד התורה ורמ”ח מ”ע המאירים ומביאים לניצחון על היוונים. לכן כדי להדגיש את עניין המצוות ובפרט מ"ע, תיקנו חז"ל שלוש אפשרויות להדלקת נרות חנוכה, כדי להדגיש תוספת והתחזקות בעשיית המצוות בהידור.