"ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ. וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה" וגו' (בראשית לד, א-ב). "בת לאה" – ולא בת יעקב? אלא ע"ש יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר "ותצא לאה לקראתו", ועליה משלו המשל כאמה כבתה' (רש"י). 'וַתֵּצֵא דִּינָה בַּת לֵאָה (יחזקאל טז) "הנה כל המושל עליך ימשול לאמר כאמה בתה" ... אמרו ליה: א"כ לאה אמנו זונה היתה? אמר להם: "ותצא לאה לקראתו" וגו', יצאת מקושטת כזונה, לפיכך "ותצא דינה בת לאה"' (ב"ר פ,א). מהנאמר כאן משמע שלאה עשתה שלא כראוי, אבל בסיפור המעשה אצל לאה נאמר שזה היה חיובי: '"וישמע אלקים אל לאה" – שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים' (רש"י; בראשית ל,יז). כך מובא בחז"ל: '"וַתֹּאמֶר אֵלַי תָבוֹא”. "וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בְּלַּיְלָה הוּא", אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ: כִּבְיָכוֹל הָיָה בַמַּחֲשָׁבָה, הוּא לְבַדּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעְתָּהּ אֶלָּא בִשְׁבִיל לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים' (יר' סוטה ג,ד). כמו כן למדו ממנה בגמ' שזה מעלה שבזכות זה זוכה לבנים ת”ח נבונים: 'א״ר שמואל בר נחמני א״ר יוחנן: כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן, דאילו בדורו של משה כתיב (דברים א,יג) "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם", וכתיב "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים" ואילו נבונים לא אשכח, ואילו גבי לאה כתיב "ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך", וכתיב (דברי הימים א יב,לג) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם”' (ערובין ק,ב). כך שיוצא שלאה יצאה לחיוב, אז למה נאמר על דינה שזה שלילי כמו לאה? אמנם אפשר להסביר שהדימוי הוא שכמו שלאה עשתה בחיוב כך גם היה בדינה שעשתה שלא בשלילה, ראה דברי גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ('מעשי אבות ב', עמ' 115-118) שהולך בדרך זו ומביא את האברבנאל והרד"ל. אלא שלכאורה המשפט במדרש 'מקושטת כזונה' לא נשמע לחיוב? אמנם הרד"ל הביא על כך 'י"ל שהיתה כוונתה לטובה כמ"ש בתענית כ"ג באשתו של אבא חלקיה', שלאה יצאה כך כדי שיעקב ימשך אחריה ולא יסתכל על אחרות. גם המהרז"ו פירש את מעשה לאה לחיוב אבל בכ"ז העמיד שהיה בכך פגם: 'מקושטת. אף שהיה כוונתה לשמים וגם הוכרחה לעשות כן … עכ"ז נראה שאינו מדרך המוסר … ועל יציאת לאה נחתם עונש זה', מדבריו 'נחתם עונש זה' יכול להיות משמע שסובר שלא עשתה דינה דבר רע, אלא זה כעין דין משמים שתראה כעין זונה. אולם זה קצת דחוק שהרי בא לומר שהבת מתנהגת כמו אמה, ואם זה דין משמים אז מה שייך הדימוי בהתנהגות? אלא שאפשר שאכן עשתה דבר בפועל כמו אמה, שיצאה בצורה לא זהירה, כמו שלאה עשתה דבר הכרחי אבל היה בזה פגם שזה אינו מוסרי, שעשתה דבר שאינו כ"ך מוסרי כיון שלא נזהרה (ולכן נענשה באונס בתה); אם כי אפשר שהבין המהרז”ו שבעניין דינה ולאה הראה שיש קשר בין האם ובתה מהצד השמימי, שאע”פ שבפשטות מדובר על לימוד התנהגותי, בכ”ז כאן מדובר שיש גם גלגול משמים לזה (שהרי לאה יצאה לפני שדינה נולדה כך שלא ראה ולמדה מהמעשה הזה, כך שלכאורה מדובר בגלגול משמים. אמנם אפשר ששמעה דינה על המעשה ומזה הושפעה בהתנהגותה, או שזה כביכול בגנים שמשפיעה הלאה). אולי אפשר שדרשו שלאה עשתה דבר חיובי שהרי יצאה כדי להרבות שבטים מיעקב, ולכן בפס' נאמר "ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב", שהודגש שלאה ילדה ליעקב (שזה מיותר שהרי יודעים שלאה היתה אשת יעקב) שזהו הסיבה של מעשה לאה ביציאתה ליעקב, שזה היה בשביל ההולדה מיעקב – כדי להרבות השבטים. אולי מה שנאמר שיצאה מקושטת כזונה הכוונה מקושטת בצורה שיגרה את יעקב כדי שיבוא אליה, שהרי יכל לבא ולומר מה זה שרחל ולאה עושות עסקים מאחורי גבו, ועוד בגלל כעין מריבה על צמח ריחני (דודאים) שלאה לא היתה מוכנה לתת לרחל עד שתעשה הסכם (אמנם אפשר שגם זה עשתה לאה כדי שרחל תתן לה את יעקב ללילה, ולכן ישר על ההתחלה אמרה לאה לרחל על הקשר ליעקב, אולם יעקב אולי היה רואה בכך שלילה על שלא נתנה לה בחינם). לכן התקשטה לאה בצורה שיעקב יגורה ובכך לא יתחיל להתווכח וימנע מלבא אליה או ימנע משכיבה עמה בלילה. לאה רצתה להרבות השבטים, אולי גם דינה חשבה שבכך שתצא ותהיה עם בנות הארץ היא תוכל להשפיע עליהם להתקרב לישראל ובכך יצטרפו לישראל (וכמות ישראל תגדל) כמו שעשו האבות (שהשפיעו על הגוים וגיירום), וכך זהו כעין לאה שרצתה להרבות את ישראל. לכן רצתה לראות את בנות הארץ, מה התנהגותם והאם אפשר להשפיע עליהם; או אולי לא להשפיע עליהם בעצמה אלא להתחבר אליהם ואז יבואו גם לבקרה במקומה, במקום אהלו של יעקב ובניו והאנשים שאיתם, ושם כבר ישפיעו עליהם. אולי רמז "אשר ילדה ליעקב" שיש כאן עניין של קירוב לתורה ע”י יעקב (ומשפחתו), שזהו כעין הולדה: 'אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן: כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו' וכו' (סנהדרין יט,ב), שכך גם הלימוד תורה להם וגרותם יחשב כעין הולדה בהקשר ליעקב. אולי לכן בסמוך למעשה דינה ושכם (ולפני שנאמר שלא רדפו הגוים אחריהם בשל מעשה שכם, כך שיוצא שכעין זה עדיין קשור לסיפור הנעשה בהקשר לשכם) נרמז בתורה על שיעקב היה מגייר: 'יעקב גייר גיורים, דכתיב (בראשית לה, ב): "ויאמר יעקב אל בית" וגו', (בראשית לה, ד) "ויתנו אל יעקב" וגו'' (ב"ר פד,ד), שמדוע דווקא כאן נרמז שגייר? אלא שאולי באה התורה לרמוז שכל מעשה דינה היה קשור לעניין גיור, שלזה יצאה דינה.