הגמ' אומרת  "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

ובאופן פשוט, לכאורה לא משמע מהגמרא שצריך להתבסם דווקא בזמן הסעודה.

אין בהכרח קשר בין שתית היין לסעודה.

אמנם בשו"ע מובא דין זה בסימן העוסק בהלכות סעודת פורים.

משמע שיש קשר מסויים בין הסעודה לבין דין השתיה והשכרות.

ונראה לומר, דהנה הגמ' אומרת שיין באמצע הסעודה אינו משכר, ורצה השו"ע לרמוז לנו שאין לשתות ולהשתכר בצורה מופרזת, אלא לשתות בתוך הסעודה, וכך לא יגיע לידי שכרות מופרזת מידי.

וזה מתאים יותר למפרש שאין צריך להשתכר ממש בפורים, אלא ישתה יותר מהרגלו ויישן, וכאשר אדם ישן-אינו יודע להבחין בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.