דורשים  "אורה-זו תורה, שמחה-זה יום טוב, ששון-זו מילה, יקר-אלו תפילין".

צריך להבין את הקשר  בין תפילין ומילה לבין  פורים.

אמנם מדרשה זו נלמדו כמה הלכות, למשל-שאין לחלוץ את התפילין עד לאחר קריאת המגילה, ושיש לעשות ברית מילה לפני קריאת המגילה, אך אנו רוצים למצוא קשר לסיפור המגילה, ולא להלכות הנלמדות מדרשה זו.

ובאופן פשוט הובאו דווקא מצוות אילו כיון שהן חשובות ושקולות כנגד כל התורה.

אך נראה להוסיף עוד, דהנה כתוב במגילה  "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום" ובאותם ימים לא יכלו ישראל לקיים את מצוות ברית מילה בשלמות, כיון שלא יכלו לסעוד סעודת ברית מילה, וחסר כאן במצווה, ואין זה דומה לימינו, שכאשר ברית מילה יוצאת בצום-מקימים את הסעודה בערב ולערב יש מעט שייכות ליום, כמו שמצינו שבדברים מסוימים הלילה הולך אחר היום.

כמו כן באותם ימים לא יכלו לקיים את מצוות תפילין בשלמות, שהרי נא'  "שק ואפר יוצע לרבים" ומי שיש עליו אפר-לא מקיים את מצוות תפילין בשלמות, כמו שנאמר ביחזקאל  "פאר תחת אפר",   ממילא לאחר הנס והניצחון-שבו לקיים

את מצוות תפילין ואת מצוות ברית מילה בשלמות, על כן דורשים את הפסוק על מילה ותפילין.