דיני פורים קטן מופיעים בסימן האחרון בשו"ע,  בשו"ע לא מוזכר הביטוי "פורים קטן", רק במ"ב, ומעניין לדעת מהו המקור הראשוני ביותר בו מופיע הביטוי פורים קטן,  כמו ששמחת תורה לא מופיע בגמ' ובמקום זה מוזכר "שמיני עצרת", ומעניין לדעת מהו המקור הראשוני בו מופיע הביטוי שמחת תורה.

ובאמת מהו מקור השם פורים קטן ? נראה שכמו שיש "יום כיפור" ויש "יום כיפור קטן" והרי "פורים כפורים"  ויש גם "פורים" ו "פורים קטן".  ומעניין אם פורים בשנה מעוברת נקרא "פורים גדול" או סתם בשם פורים.

האדר העיקרי הוא אדר ב', והראיה- פורים עושים באדר ב'.

אחת הנפקא מינות לשאלה זו- בז' אדר נוהגים אנשי חברא קדישא להתענות, אפילו נשים העובדות בחברא קדישא נוהגות ביום זה להתענות, יש מחלוקת האם בשנה מעוברת מתענים באדר א' או באדר ב', למנהג  בני חו"ל מתענים באדר א', לפי לוח ארץ ישראל-וכך נוהגים בארץ ישראל-מתענים באדר ב'.

נער שנעשה בר מצווה חוגג באדר ב', ואילו יום זיכרון- מחלוקת אם עורכים אותו באדר א' או באדר ב'.

באשר ליום נישואין- ניתן לומר על דרך ההלצה, שתלוי האם מסתכלים עליו כיום הולדת או כיום זיכרון...האם הבעל הוא בגדר מצא או בגדר מוצא...