פרשת כי תישא-נאמנותו של מנהיג עד היכן?/מאמר מאת: אהובה קליין.
נכתב על ידי אהובה קליין, 11/2/2014
פרשת כי תישא- נאמנותו של מנהיג עד היכן?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו מסופר על חטא העגל- בו חטאו עם ישראל בזמן שמשה היה על הר סיני והוא בושש לבוא.
הם סגדו לעגל זה -מעשה ידיהם,משה בכעסו ניפץ את לוחות הברית כאשר ראה מה החטא הנורא-שישראל חטאו.
בתגובה לחטא,הקב"ה מודיע למשה כי יש בדעתו לכלות את העם.
משה מזדעק בתפילה,מבקש רחמים ובתפילתו השנייה דורש כי שמו ימחק מהתורה:
וכך הכתוב מתאר את הדברים:
"ויחל משה את פני ה' אלוקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכוח גדול וביד חזקה:למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על—הרעה לעמך:זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם:וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו"[שמות ל"ב,י"א-ט"ו]
כאשר משה פונה לה' בתפילה בפעם שנייה הוא אומר:
"...אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב:ועתה אם תישא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"[שמות ל"ב, ל"א-ל"ג]כאן משה דורש למחוק את שמו מספר התורה.
השאלות הן:
א] מדוע משה מזכיר בתפילתו הראשונה את אברהם יצחק ויעקב?
ב] משה מדגיש בתפילתו השנייה:"ויעשו להם אלוהי זהב"-וכי חשוב לציין מאיזה חומר עשוי האליל?
ג] מה כוונת משה- בדרישת מחיקת שמו מספר התורה?
התשובה לשאלה א]על כך עונה רבינו בחי בשני פירושיםי:
פירוש1]מכאן ניתן ללמוד: אם משה רבנו שהיה גדול הנביאים -הזכיר בתפילתו את אבותינו- אברהם,יצחק ויעקב ובכך מטרתו הייתה להזכיר זכות אבות,קל וחומר שהיהודי הפשוט הוצרך לעשות כן.
2] לפי המדרש: לא נענה משה עד שלא הזכיר את המתים[את אבותינו]
שהרי בני ישראל נמשלו לגפן,שנאמר:"גפן ממצרים תסיע",,,,[תהלים פ']
מה הגפן הגדלה ונשענת על עצים מתים שהתייבשו-כך ישראל נשענים על אבותינו המתים.
גם אליהו הנביא כאשר התפלל וביקש שתרד אש משמים אמר:"ענני ה' ענני"
[מלכים -א,י"ח]תחילה לא נענה,אלא רק כאשר הזכיר את אבותינו: אברהם יצחק ויעקב.
שנאמר:"ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל היום ייוודע כי יש אלוקים בישראל"
מיד נפלה אש מלמעלה ואכלה את קורבן העולה.
לכן גם משה הזכיר את אבותינו והתוצאה הייתה:"וינחם ה' על הרעה"
על זה אמר שלמה המלך:"ושבח אני את המתים שכבר מתו אפילו מצדיקים חיים- שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן"
התשובה לשאלה ב]רש"י: מצטט את דברי הגמרא:
"ודי זהב[דברים א,א] מאי ודי זהב"? אמרי דבי ר' ינאי:כך אמר משה לפני הקב"ה-"ריבונו של עולם,בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל,עד שיאמרו די,הוא שעשו עגל—אמר לו חייא בר אבא א"ר יוחנן:משל לאדם אחד שהיה לו בן, רחצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו,והושיבו על פתח זונות,מה יעשה אותו בן שלא יחטא"?[ברכות ל"ג]
רש"י מדייק מדברי משה -שלא אמר שישראל עשו אלוהים אחרים,אלא:"אלוהי זהב" וזאת כדי ללמד סנגוריה עליהם, שה' גרם להם לחטוא לפי שיצאו ממצרים ברכוש גדול.
והיה להם בשפע זהב שהשאילו מהמצרים טרם יציאתם מעבדות לחירות.
התשובה לשאלה ג]רש"י אומר: כי כוונתו של משה הייתה: שלא יגידו עליו שהוא לא היה ראוי לבקש עליהם רחמים.
ועל פי שמות רבה:"אמר לפני הקב"ה:כל התורה שנתת-לי היא:"וידבר ה' אל משה לאמור","דבר אל בני ישראל","צו את בני ישראל","אמור אל בני ישראל",אם הם כלים מה אני עושה בתורתך?לכן אמר:"אם אין-מחני נא מספרך"[מ"ז,ט]
"המגיד מדובנא"-מביא משל: מעשה בשר נכבד שהיה בארמון מלוכה ובנו יצא לתרבות רעה והיה עוסק בגנבה,כל פעם שחטא וגנב,המלך היה מוחל לו בשל אהבתו לאביו השר.
כשראה השר שבנו דבק בדרכו הרעה ואינו משתנה לטובה,אלא ממשיך בדרכו השלילית-כי יודע שתמיד המלך יסלח לו,פנה השר בכבודו ובעצמו אל המלך בדרישה: שיוריד אותו מגדולתו בארמון ואז יראה הבן כי לא יוכל יותר לסמוך על המלך וכתוצאה מזה יחזור למוטב.
הנמשל: משה קורא למלך מלכי המלכים שימחוק אותו מספרו ובלבד שעם ישראל לא יחטא עוד ולא ייענש.
רבינו בחיי אומר :שאף על פי שנתכפר לישראל עוון העגל, נמחה שמו של משה מפרשת תצווה מכאן: שקיללת חכם אפילו על תנאי מתקיימת.
ורבינו בחיי מביא עוד הסבר יפה: כשם שהספר הוא חקיקה וציור אותיות בענייני חוכמות כך גם במערכת הכוכבים - ישנה חקיקה של ציורי כוחות בענייני האדם ומספר ימי חייהם בעולם הזה.
לכן ביקש משה שאם ה' לא יסלח לעם ,שימחוק כוחו ממערכת הכוכבים-כלומר יגרום למותו לבל יראה את ישראל נענשים.
בדומה למה שכתוב:"הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעינך"[במדבר י"א]
וזה אופייני לצדיקים המבקשים את מותם כדי לחסוך לראות את העם נענש.
כמו שאמר יונה הנביא:"קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי"[יונה ד']
לסכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: משה היה מנהיג משכמו ומעלה,היה מוכן לבטל את עצמו למען עם ישראל ולכן ביקש גם את מחיקת שמו מהתורה.
הוא ניסה בכל דרך תמיד לסנגר על העם.
מי ייתן ונזכה כולנו,במהרה בימנו, בכלל ובפרט-לגאולה שלמה ולבואו של הגואל- בדרגתו הגבוהה של משה,כפי שנאמר:"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"[דברים,י"ח,ט"ו]
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו מסופר על חטא העגל- בו חטאו עם ישראל בזמן שמשה היה על הר סיני והוא בושש לבוא.
הם סגדו לעגל זה -מעשה ידיהם,משה בכעסו ניפץ את לוחות הברית כאשר ראה מה החטא הנורא-שישראל חטאו.
בתגובה לחטא,הקב"ה מודיע למשה כי יש בדעתו לכלות את העם.
משה מזדעק בתפילה,מבקש רחמים ובתפילתו השנייה דורש כי שמו ימחק מהתורה:
וכך הכתוב מתאר את הדברים:
"ויחל משה את פני ה' אלוקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכוח גדול וביד חזקה:למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על—הרעה לעמך:זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם:וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו"[שמות ל"ב,י"א-ט"ו]
כאשר משה פונה לה' בתפילה בפעם שנייה הוא אומר:
"...אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב:ועתה אם תישא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"[שמות ל"ב, ל"א-ל"ג]כאן משה דורש למחוק את שמו מספר התורה.
השאלות הן:
א] מדוע משה מזכיר בתפילתו הראשונה את אברהם יצחק ויעקב?
ב] משה מדגיש בתפילתו השנייה:"ויעשו להם אלוהי זהב"-וכי חשוב לציין מאיזה חומר עשוי האליל?
ג] מה כוונת משה- בדרישת מחיקת שמו מספר התורה?
התשובה לשאלה א]על כך עונה רבינו בחי בשני פירושיםי:
פירוש1]מכאן ניתן ללמוד: אם משה רבנו שהיה גדול הנביאים -הזכיר בתפילתו את אבותינו- אברהם,יצחק ויעקב ובכך מטרתו הייתה להזכיר זכות אבות,קל וחומר שהיהודי הפשוט הוצרך לעשות כן.
2] לפי המדרש: לא נענה משה עד שלא הזכיר את המתים[את אבותינו]
שהרי בני ישראל נמשלו לגפן,שנאמר:"גפן ממצרים תסיע",,,,[תהלים פ']
מה הגפן הגדלה ונשענת על עצים מתים שהתייבשו-כך ישראל נשענים על אבותינו המתים.
גם אליהו הנביא כאשר התפלל וביקש שתרד אש משמים אמר:"ענני ה' ענני"
[מלכים -א,י"ח]תחילה לא נענה,אלא רק כאשר הזכיר את אבותינו: אברהם יצחק ויעקב.
שנאמר:"ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל היום ייוודע כי יש אלוקים בישראל"
מיד נפלה אש מלמעלה ואכלה את קורבן העולה.
לכן גם משה הזכיר את אבותינו והתוצאה הייתה:"וינחם ה' על הרעה"
על זה אמר שלמה המלך:"ושבח אני את המתים שכבר מתו אפילו מצדיקים חיים- שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן"
התשובה לשאלה ב]רש"י: מצטט את דברי הגמרא:
"ודי זהב[דברים א,א] מאי ודי זהב"? אמרי דבי ר' ינאי:כך אמר משה לפני הקב"ה-"ריבונו של עולם,בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל,עד שיאמרו די,הוא שעשו עגל—אמר לו חייא בר אבא א"ר יוחנן:משל לאדם אחד שהיה לו בן, רחצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו,והושיבו על פתח זונות,מה יעשה אותו בן שלא יחטא"?[ברכות ל"ג]
רש"י מדייק מדברי משה -שלא אמר שישראל עשו אלוהים אחרים,אלא:"אלוהי זהב" וזאת כדי ללמד סנגוריה עליהם, שה' גרם להם לחטוא לפי שיצאו ממצרים ברכוש גדול.
והיה להם בשפע זהב שהשאילו מהמצרים טרם יציאתם מעבדות לחירות.
התשובה לשאלה ג]רש"י אומר: כי כוונתו של משה הייתה: שלא יגידו עליו שהוא לא היה ראוי לבקש עליהם רחמים.
ועל פי שמות רבה:"אמר לפני הקב"ה:כל התורה שנתת-לי היא:"וידבר ה' אל משה לאמור","דבר אל בני ישראל","צו את בני ישראל","אמור אל בני ישראל",אם הם כלים מה אני עושה בתורתך?לכן אמר:"אם אין-מחני נא מספרך"[מ"ז,ט]
"המגיד מדובנא"-מביא משל: מעשה בשר נכבד שהיה בארמון מלוכה ובנו יצא לתרבות רעה והיה עוסק בגנבה,כל פעם שחטא וגנב,המלך היה מוחל לו בשל אהבתו לאביו השר.
כשראה השר שבנו דבק בדרכו הרעה ואינו משתנה לטובה,אלא ממשיך בדרכו השלילית-כי יודע שתמיד המלך יסלח לו,פנה השר בכבודו ובעצמו אל המלך בדרישה: שיוריד אותו מגדולתו בארמון ואז יראה הבן כי לא יוכל יותר לסמוך על המלך וכתוצאה מזה יחזור למוטב.
הנמשל: משה קורא למלך מלכי המלכים שימחוק אותו מספרו ובלבד שעם ישראל לא יחטא עוד ולא ייענש.
רבינו בחיי אומר :שאף על פי שנתכפר לישראל עוון העגל, נמחה שמו של משה מפרשת תצווה מכאן: שקיללת חכם אפילו על תנאי מתקיימת.
ורבינו בחיי מביא עוד הסבר יפה: כשם שהספר הוא חקיקה וציור אותיות בענייני חוכמות כך גם במערכת הכוכבים - ישנה חקיקה של ציורי כוחות בענייני האדם ומספר ימי חייהם בעולם הזה.
לכן ביקש משה שאם ה' לא יסלח לעם ,שימחוק כוחו ממערכת הכוכבים-כלומר יגרום למותו לבל יראה את ישראל נענשים.
בדומה למה שכתוב:"הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעינך"[במדבר י"א]
וזה אופייני לצדיקים המבקשים את מותם כדי לחסוך לראות את העם נענש.
כמו שאמר יונה הנביא:"קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי"[יונה ד']
לסכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: משה היה מנהיג משכמו ומעלה,היה מוכן לבטל את עצמו למען עם ישראל ולכן ביקש גם את מחיקת שמו מהתורה.
הוא ניסה בכל דרך תמיד לסנגר על העם.
מי ייתן ונזכה כולנו,במהרה בימנו, בכלל ובפרט-לגאולה שלמה ולבואו של הגואל- בדרגתו הגבוהה של משה,כפי שנאמר:"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"[דברים,י"ח,ט"ו]
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
