תיקון המידות בימי השובבים _עם סיפור מדהים מאוד
נכתב על ידי DL2000, 10/1/2014
תיקון המידות בימי השובבים
אחד התיקונים הגדולים בימי השובבי"ם הללו, הלא הוא
"תיקון המידות".
על דרך שאמרו במסכת ראש השנה (יז.): "כל המעביר על
מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר (מיכה ז, יח) 'נושא
עון ועובר על פשע', למי נושא עוון – למי שעובר על
פשע". ופירש רש"י ז"ל: "המעביר על מידותיו. שאינו
מדקדק למדוד מידה למצערים אותו, ומניח מידותיו
והולך לו. כמו 'אין מעבירין על המצוות' (יומא לג.), 'אין
מעבירין על האוכלין' (עירובין סד:), מניחן והולך לו. –
מעבירין לו על כל פשעיו. אין מידת הדין מדקדקת
אחריהן, אלא מנחתן והולכת" ע"כ.
ובספר הקדוש תולדות אהרן להרה"ק רבי אהרן זצוק"ל
מזיטאמיר, תלמיד הגה"ק רבי לוי יצחק זצוק"ל
מבארדיטשוב (פרשת שמות), כתב וזל"ק: "שובבי"ם הם כמו
עשרת ימי תשובה, והוא זמן שמקובל התפילה בבחינה כמו
עשרת ימי תשובה. והנה כלל ענין שובבי"ם, הוא לתקן את
המידות ולקדש החושים, לשמור עצמו מעצבות וכעס
וגאווה וכו'" עכל"ק עיין שם שהאריך.
~ ~ ~
באחת ממדינות ארצות הברית שבאמריקה, יצאו לדרכם
איש ואשתו בנסיעה בינעירונית, ולדאבון לב נהרגו
בתאונת דרכים קשה. הם השאירו אחריהם בן ובת, אח
ואחות יתומים, הבן היה אברך צעיר נשוי ללא ילדים וגר
בביתו עם אשתו, והבת היתה בגיל השידוכים וגרה בבית
ההורים.
סבור היה הבן שדירתם של ההורים – דירה גדולה
ויוקרתית – שייכת לו, שכן מלבד היותו בן יחיד לעומת
האחות, הרי גם בכור הוא, הוא הסכים לתת לה מגורים
בבית עד נישואיה, אבל טען שהדירה שייכת לו.
אולם אחותו טענה לעומתו, שעבורו קנו כבר ההורים
דירה אחת, כשהשיאו אותו בשעתו, וכבר יש לו ב"ה דירה
מסודרת ופרנסה בריווח. ואילו היא לעומתו בתור יתומה
'עגולה' שאין מי שישיא אותה, הרי היא זקוקה ומוכרחת
לדירה זו, ואין שום ספק שזה רצון ההורים, כאשר אין לה
פרוטה לגשת אל הנישואין.
הוויכוח בענין הירושה הסתבך למריבה קשה, כשאינם
יכולים להגיע ביניהם לעמק השווה, עד שהובא הדבר
להכרעת הרבנים, ועל פי הוראתם נפסק שהצדק עם הבת,
והדירה שייכת לה.
הבן לא הסכים עם כך שהפסיד את ירושתו הגדולה,
וכדרכה של מחלוקת היא הלכה והחריפה, עד שנותקו כל
הקשרים ביניהם. על דרך שהמשילו רז"ל (סנהדרין ז.) את
אש המחלוקת: "האי 'תיגרא' דמיא לצינורא דבידקא
דמיא, כיון דרווח – רווח". וכמו שפירש רש"י שם, שאם
אינו סותמו מיד, הולך ומרחיב ושוב אינו יכול לסותמו
עי"ש. כך הלכה המחלוקת שביניהם ותפחה, עד שנעשה
פירוד מוחלט, כמו הר ענק שניצב ביניהם, והחליטו שלא
להכיר יותר לא זה בזו ולא זו בזה.
~ ~ ~
השנים חלפו להם, האח נעשה 'חשוך בנים' ל"ע, ולאחר
המתנה רבת שנים לפרי בטן, שהתבררה כתוחלת שווא,
החליטו בני הזוג השבורים לנסות את מזלם בארץ הקודש
ת"ו. ועל פי מ"ש ז"ל (ר"ה טז:) כאן אתה זוכה לבנים, ששינוי
המקום מבטל גזר דין, כדילפינן מאברהם אבינו ע"ה
(בראשית יב, א-ב): "לך לך מארצך וגו' ואעשך לגוי גדול
ואברכך, דזכותא דארץ ישראל אהניא ליה" עי"ש. – הם
עברו לגור בארץ הקודש, ואילו האחות נשארה בחוץ
לארץ, הקשרים ביניהם נשארו מנותקים לגמרי, ולא ידעו
אחד מהשני שנים רבות.
לימים נישאה האחות בשעטו"מ לבחור תלמיד חכם
וירא שמים, כשאחיה שבארץ הקודש לא ידע ולא שמע
כלום, ולא השתתף בשמחתה כלל.
האח דנן נשאר עקר גם לאחר שנים רבות בארץ הקודש,
ולימים פתח ישיבה גדולה לצעירים מצוינים בירושלים
עיה"ק, כדי שיזכה לכל הפחות להעמיד תלמידים, שהרי
הם כבנים (סנהדרין יט:). היתה זו ישיבה מוצלחת ביותר,
באהבתו הגדולה לתלמידיו השקיע ראש הישיבה את כל
אונו ומרצו לפיתוחה ושגשוגה של הישיבה, שעד מהרה
תפסה את מקומה בכותל המזרח של הישיבות הטובות
כשמאות בחורים מתדפקים על פתחה. יש בה באותה
ישיבה שלמות מיוחדת, גם ברוחניות בבחורים נעלים
ומשובחים, עם צוות נפלא של מגידי שיעורים גאוני עולם.
וגם בגשמיות, בבנייני פאר הדורים ומשוכללים,
המתנהלים ביוקר ומצוחצחים תמיד, כראוי וכיאות
לכבודה של תורה הקדושה.
באחת השנים הגיע ללמוד באותה ישיבה בחור חשוב
מחוץ לארץ, כדרך הרבה מחבריו הגיע אף הוא ללימודי
ישיבה גדולה בארץ הקודש, ובהיותו מהמובחרים ביותר
ועילוי מצוין התקבל לאותה ישיבה מיוחדת, שם התעלה
במעלות התורה והיראה, ועשה חיל בלימודיו.
יום אחד חלה הבחור ונפל למשכב ל"ע, הוא שכב
במיטתו שבפנימייה כשחומו עולה ומטפס, הגאון ראש
הישיבה שליט"א באהבתו הגדולה לתלמידו עמד מקרוב
על מצבו כל העת, וטיפל בו במסירות עילאית.
והנה החל מצבו של הבחור להסתבך רח"ל עד שנשקפה
סכנה לחייו, החום טיפס ועלה מאוד, ולאחר שלא הצליחו
הרופאים שביקרוהו להעלות מזור ותרופה למחלתו, נצרך
הבחור לאשפוז בבית החולים לבדיקות תכופות ולעירוי
נוזלים, שם היה נתון למעקב צמוד אחר התפתחות
מחלתו הקשה.
כראות ראש הישיבה המסור את המצב לאשורו, ביקש
מאבי הבחור להגיע בעצמו לארץ הקודש, כדי לעמוד
מקרוב על מצב בריאותו של בנו שיחי'.
ואכן הגיע האב ארצה וסר תיכף לבית החולים, שם
התיישב ליד מיטת חוליו של בנו, וממנה לא מש כל עת
מחלתו.
באחד מאותם ימים קשים, בעוד האב ממתין ביחד עם
ראש הישיבה מחוץ לחדרו של הפרופסור מנהל
המחלקה, שערך בדיקה ארוכה ומקפת לאבחון מחלתו
הנדירה של הבחור, התגלגלה ביניהם שיחה ידידותית,
שבמהלכה התעניין ראש הישיבה אודות משפחתו
המורחבת של הבחור החשוב.
בין לבין סיפר האב על חמיו וחמותו, שנהרגו בטרגדיה
קשה של תאונת דרכים מחרידה.
שאל ראש הישיבה: "האם היו לחמיך בנים נוספים"?
"לא!" – ענה האב – אשתי היא בת יחידה, ואין לה אחים
ואחיות כלל.
"איך נקראו חמיך וחמותך? היכן היו גרים?" – המשיך
ראש הישיבה בחקירה המוזרה.
האב ענה על כל השאלות אחת לאחת, אף שהתפלא על
התעניינותו של ראש הישיבה בחיי המשפחה וייחוסו
המורחב של הבחור, הוא תלה זאת באהבתו וקרבתו
הגדולה לבנו הבחור החולה.
והנה להפתעתו, פונה אליו ראש הישיבה בבקשה
מוזרה, אם יכול הוא אולי לברר הדבר אצל אשתו היטב,
אם אין לה אולי בכל זאת אח?
האב לא הבין מה יש כאן לברר... הלא הדברים ידועים
וברורים זה שנים רבות שאין לאשתו לא אח ולא אחות. –
אך בכל זאת לבקשתו האישית של ראש הישיבה,
בשיחתו באותו יום בטלפון עם אשתו שנשארה בחו"ל,
שאלה בדרך אגב, אם לא היה לה אולי אח אחד?
מדוע שואל אתה, ומה נזכרת בזה עתה? – הקשתה
האשה.
"מפני שראש הישיבה ביקש ממני לברר זאת עבורו" –
ענה האיש בפשטות.
"אכן, יש לי אח אחד ויחיד – הודתה האשה – אבל כבר
לפני הרבה שנים נותקו הקשרים בינינו, עוד לפני
שנישאנו, ואינני יודעת אודותיו ולא כלום!".
לאחר אימות פרטים נוספים של שמות ותאריכים
ומקומות, התברר בוודאות ללא שום צל של ספק, שאלו
השניים – אבי הבחור וראש הישיבה – הינם גיסים... ואותו
בחור אינו אלא בן אחותו של ראש הישיבה...
"עתה מבין אני – ציין ראש הישיבה בשמחה – הטעם
שנמשכתי מאוד לטפל בו בבחור זה במסירות מיוחדת,
הלא עצמי ובשרי הוא!".
לאחר הגילוי הגדול התפתחו שיחות נפש בין הנך תרי
גיסי, צנתרא דדהבא, ונודע לו לאב שראש הישיבה חשוך
בנים, ולראש הישיבה נודע שאותו בחור 'בן יחיד' הוא
לאביו ולאימו, ועתה מוטל הוא לפניהם חולה מסוכן, ללא
מציאת מזור ותרופה למחלתו הקשה.
והנה יום אחד משהתקרבו יותר זה לזה, דיברו ביניהם
על מחשבה אחת שהתברר שהתעוררה אצל שניהם
כאחד, שמא אותה הקפידה שיש ביניהם האח על אחותו,
והאחות על אחיה, היא שמעוררת על שניהם את הקטרוג
הקשה. – כאשר ידוע שההקפדה והמחלוקת היא עיקר
הגורם לכל הצרות והייסורים ועגמות הנפש שהאדם עובר
עלי אדמות.
על אתר החליטו אפוא השניים, שאין שום טעם 'לסחוב'
את אותה מחלוקת ישנה נושנת על פני ימים רבים
ושנים... והגיעה העת להתפייס ביניהם. אמו של הבחור –
אחותו היחידה של ראש הישיבה – הגיעה ארצה תוך ימים
ספורים, ונעשה ביניהם פיוס גדול, דמעות רבות זלגו
במעמד בקשת המחילה, כשלאחריה נשארו הורי הבחור
להתארח בביתו של האח ראש הישיבה, ונעשה ביניהם
אהבה גדולה מאוד תחת כל השנים שהיו מופרדים.
והנה אחר אותו פיוס הגדול, חל לפתע שינוי עצום
לטובה במצבו של הבחור, ותוך ימים ספורים הבריא
לגמרי כאחד האדם, לפליאת כל רופאיו, שלא הבינו מה
גרם לה לאותה מחלה לעזוב בפתאומיות שכזו את גופו
של הבחור, שזה כמה שבועות רק הלכה והתגברה עליו.
ומאידך בביתו של ראש הישיבה התרחש נס ופלא
עצום, כאשר לאחר שנים רבות של עקרות זכו להיפקד
בזרע של קיימא, להשתאות כל רופאיהם שלא נתנו להם
שום סיכוי לנוכח מצבם להביא ילדים!
המסקנא שהסיקו לעצמם שני הגיסים היתה ברורה
ומוחשית, שאותו כעס וקפידא שביניהם הוא שגרם
כנראה לכל אותו קטרוג נורא, שנעשה האח חשוך בנים
לשנים מרובות, והאחות זכתה לבן אחד, שבטיב ההשגחה
מן השמים נשלח ללמוד בישיבתו של דודו, אשר התקרב
אליו מאוד, ולהביא עליו שם אותה מחלה מסוכנת
שבעקבותיה התגלגל השלום הגדול!
ללמדך שאלו העניינים שבין אדם לחבירו, הינם חמורים
ביותר, ומלבד הגמול הממתין לאדם בעולם הבא לאחר מאה
ועשרים, עוד משלמים עליהם קשות גם בזה העולם! –
לפיכך צריך איש ישראל לתקן המידות לטובה, להיות מעביר
על מידותיו תמיד, ובזה נזכה לשלום הגדול בבית ישראל
בביאת מבשר משמיע שלום במהרה בימינו אמן.
[על פי קלטת מס' 500023DS]
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
