עת עמדו בני ישראל במצב הנואש ביותר, כאשר חומות בלתי עבירות סגרו עליהם 

מכל עבר, וכבר החלו קולות של ייאוש להישמע במחנה, הופיע לפתע משה כמלאך 

מושיע, מרעיף עליהם טללי נוחם ותקווה: אל תיראו! התייצבו וראו את ישועת ד'... 

ד' יילחם לכם ואתם תחרישון!

וכאשר רוח האמונה שבה לפעם בקרב העם, לא הייתה זו הפתעה לעם למוד נסים 

זה, כאשר ארע הנס הגדול מכל והים נבקע לגזרים.

זיכרון קריעת הים יפה לשעתו ולדורות, בכל יום ויום, מאז, מקפידים אנו להיזכר 

בו כמה פעמים. הפסוק: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" הפך כבר מזמן לסמלו של 

עמנו במהלך שנות דור ודור.

לדוגמא, מסופר על הצדיק רבי יעקב יוסף מאוסטרהא, מתלמידי המגיד ממעזריטש אולם כמה וכמה מגדולי ישראל השתמשו בפסוק זו גם כתביעה כלפינו. כך, 

זי"ע, אשר תדיר היה מרבה לעורר על איסור השיחה בבית הכנסת, ואף חיבר על כך 

קונטרס מיוחד בשם 'מורא מקדש'. פעם כאשר הזדמן בשבת 'שירה' לעיר אחת 

ושם לב שבני המקום מרבים לשוחח בשעת התפילה, קם 

מיד ודרש בפני הציבור:

רבותי, בפרשת השבוע אנו קוראים על משה שאמר 

לבני ישראל: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", וכיון 

שכידוע חייב כל אדם לראות את התורה כאילו ניתנה 

לו מחדש בדורו, נמצא שקריאה זו של משה מכוונת אף 

אלינו, יושבי בית הכנסת.

דעו לכם, סיים האורח את דרשתו הקצרה והנוקבת: 

אם רק תקפידו על 'ואתם תחרישון' ע"י הימנעות מכל 

דיבור סרק בשעת התפילה, מיד תרגישו כיצד 'ה' ילחם 

לכם' – הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ילחם וינצח 

עבורכם את השטן וחילותיו. )'אמרות חכמה' בשלח. 

וראה קונטרס 'מורא מקדש' אות יז(