בס"ד כז' טבת

מכת אור

בפרשת השבוע (פרשת בא), מסופר על מכת חושך:"ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצריים...וכל בני ישראל היה אור במושבותם". פרשנים מסבירים שהיו כאן שני ניסים:

1. חושך על טבעי שהצמיד את המצרים למקומם.
2. אור ניסי לישראל, שאפשר להם להיכנס לבתי המצרים, לראות ולקחת את אוצרותיהם.

בזכות הניסים הללו יכלו בני ישראל לקיים את ציווי ה' "וניצלתם את מצרים" כשיצאו ממנה.

ולקחת איתם רכוש גדול, כמו שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים – "ויצאו ברכוש גדול".

בחסידות מוסבר שהרכוש הגדול הוא גם ברוחניות – ניצוצות של קדושה שנמצאים מוסתרים עמוק בגלות. מכאן לומדים, שהקב"ה נותן לכל יהודי אור מיוחד, כך שגם כאשר הוא נמצא במקום חשוך וקשה, הוא יכול לראות את ניצוצות הקדושה והאוצרות הגדולים הנמצאים בקשיים ובניסיונות שלו, וכך הוא יכול לנצל אותם לעבודה הרוחנית שלו – עבודת ה'.

ניצול זה מעלה ניצוצות אלו חזרה לקדושה – ו"גואל" אותם מ"מצריים"!!

(מעובד מתוך "שולחן שבת"  - שיחות של הרבי מליובאוויטש).

שיהיה שבוע מואר מלא בגאולת ניצוצות...