אין רע בעולם... !!!
נכתב על ידי DL2000, 25/12/2013
בס"ד
בשבוע שעבר הסברנו שחומש שמות הוא
חומש הגאולה הראשונה של עם ישראל
והחומש לגאולה הפרטית של כל אחד
ואחד, והמפתח לגאולה הוא התחזקות באמונה,
ואת המסר הזה ניתן ללמוד בצורה גלויה ומפורשת
בתחילת פרשת השבוע שלנו.
בסוף הפרשה הקודמת ניגש משה לדבר עם פרעה
ומבקש ממנו שייתן לעם ישראל לצאת ממצרים,
אך פרעה הרשע במקום לשחרר את עם ישראל
הכביד את העול עוד יותר והטיל עליהם גם להביא
את התבן בעצמם. ואם עד אז בני ישראל סבלו
מאוד סבל נורא ומתמשך, הרי שלאחר הגזירה
החדשה, כבר לא יכלו לעמוד בגזרות הקשות, ומשה
רבנו עליו השלום, הרועה הנאמן של עם ישראל,
ראה את כל זה ובא אל ה' בצער גדול בשאלה
ובתביעה: "ה', למה הרעותה לעם הזה? למה זה
שלחתני? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע
לעם הזה והצל לא הצלת את עמך!" דהיינו, המצב
רק מחמיר ונהיה יותר גרוע. וה' עונה למשה בסוף
הפרשה: "עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד
חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו" דהיינו,
כעת אחיל את הגאולה בפועל ואתחיל את עשר
המכות, אך עדיין אין כאן תשובה על שאלתו של
משה, כיצד ה' מתרץ את השאלה?
אך יש כאן נקודה שכל אחד ואחד חייב להכניס
לעומק ליבו ולהפנים היטב. אנשים רבים רואים
דברים שונים ומשונים במהלך החיים שלהם או
של סביבתם, דברים שהם לא מבינים אותם בשכל.
הדברים האלה מעוררים אצלם שאלות והשאלות
האלה מסוכנות מאוד, כי כל מי שנפל מהאמונה
זה תמיד היה בגלל השאלות שניקרו במוחו כמו
אלישע המכונה 'אחר', כידוע הסיפור בגמרא, וזו
טעות בהבנת המושג אמונה, כי אמונה זה אומר
שאתה לא תמיד מבין, כאשר מנסים להבין את
האמונה בשכל זהו פגם באמונה, שנקרא להקדים
את השכל לאמונה. האמונה לא צריכה לעבור דרך
המסננת של השכל, אלא היא קודמת לשכל. כל
אחד חייב להחליט חזק בתוך ליבו שהוא לעולם
לא יקדים את השכל לאמונה, בכל פעם שאדם
מקדים את השכל הוא מאבד את האמונה. אדם
צריך להיות חזק לדעת שהאמונה תמיד קודמת
לשכל, כי האמונה בבורא עולם, שהוא ברא גם
את השכל, היא תמיד עומדת מעל השכל ומעל
ההבנה, וכיצד ניתן לגמד את האמונה ואת בורא
העולם לתוך השכל האנושי המוגבל והמצומצם?
ועיקר האמונה היא שכל מה שה' עושה לטובה הוא
עושה, זה עיקר האמונה שהוא בעיקר מתנגש עם
השכל של האדם, אם אדם לא חזק בכך שהאמונה
אצלו תמיד תהיה קודמת לשכל, האמונה שהכול
טוב ואין שום רע, ברגע שהוא לא יבין משהו, הוא
ייפול מהאמונה.
וכאן התורה מלמדת אותנו שיעור חשוב זה.
משה רבנו עליו השלום רבן של הנביאים ורבן של
כל ישראל לדורות עולם הגואל הראשון והאחרון
וכו' ראה מה קרה לעם ישראל ושאל שאלה בפרשה
הקודמת וה' לא ענה לו, אך כאן בתחילת הפרשה
שלנו ה' מוכיח אותו על פניו ומודיע לו: "וידבר
אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'", אלוקים
זה השם של מידת הדין, וה' זה השם של מידת
הרחמים, תדע לך שגם כאשר אתה רואה דינים,
גם אז צריכה להיות האמונה שאני ה', תמיד טוב
ותמיד רחמן. ולכן דיבר איתו ה' קשות כמו שאומר
רש"י: "דיבר איתו משפט על שהקשה לדבר ולומר
למה הרעותה לעם הזה", ואז ה' מתחיל להוכיח
אותו כמו שפרש רש"י באריכות את כל דברי ה'
למשה על מעלת האבות ותמימותם הגדולה,
שלמרות כל ההבטחות שה' הבטיח להם, הם לא
ראו כלום בחייהם ובכל זאת מעולם לא שאלו
שאלות: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב
בא-ל שד-י, ושמי ה' לא נודעתי להם" ומסביר
רש"י: "בא-ל שד-י" – הבטחתים הבטחות ובכולן
אמרתי להם 'אני א-ל שד-י' "ושמי ה' לא נודעתי
להם" –לא ניכרתי להם במידת אמיתות שלי
שעליה נקרא שמי ה', נאמן לאמת דברי, שהרי
הבטחתים ולא קיימתי" ומביא רש"י את המדרש
שאומר בלשון חריפה: "אמר לו הקב"ה, חבל על
דאבדין ולא משתכחין, יש לי להתאונן על מיתת
האבות. הרבה פעמים נגליתי אליהם בא-ל שד-י
ולא אמרו לי מה שמך, ואתה אמרת 'מה שמו מה
אומר אליהם', וכשביקש אברהם לקבור את שרה,
לא מצא קבר עד שקנה בדמים מרובים (למרות
שה' הבטיח לו את כל הארץ), וכן ביצחק ערערו
עליו על הבארות אשר חפר, וכן ביעקב וייקן את
חלקת השדה, לנטות אוהלו – ולא הרהרו אחר
מידותיי, ואתה אמרת 'למה הרעותה'?"
וצריכים לדעת היטב, שה' אומר את זה לכל אחד
מאיתנו בכל מה עובר עליו: אפילו שאתה רואה
'אלוקים' שזה מידת הדין, תדע, שזה רק אני ה'.
למרות שיש לך שאלות בשכל שלך, 'למה כל הצער
הזה? למה הייסורים האלה?' אף פעם אל תאבד
את האמונה שאין שום רע בעולם. תזרוק את
השכל, ותהיה חזק באמונה. אל תאבד את האמונה
בכל מיני סוגי הייסורים והניסיונות שעוברים עליך,
כי באת לעולם הזה רק בשביל זה, בשביל לעמוד
בכל תלאות החיים באמונה שהכול לטובה הכול
זה רחמים ואני לא מבין כלום.
ניתן להסביר למה אסור לאבד את האמונה, אפילו
בשכל של העולם הזה, שהרי האמונה היא הבסיס
והיסוד של האדם וממנה כל הכוחות הנפשיים
והחוסן הנפשי שלו, אם תאבד את האמונה ח"ו,
האם תפתור את הבעיות שלך? האם יהיה לך יותר
טוב בחיים?
באת לעולם הזה בשביל האמונה, להחזיק מעמד
לעמוד בכל מה שעובר עליך באמונה, בשביל זה
באנו לעוה"ז, וכי אם אדם מאבד את האמונה ח"ו
לא יהיה לו ייסורים? אדרבה, זה ימשוך עליו עוד
יותר דינים על כך שהוא לא עומד בתכלית שלשמה
נברא, ורק לאמונה יש את הכוח להמתיק את
הדינים, שהוא מאמין שהכול זה לטובתו ואין שום
רע בעולם. והשלמות של האמונה היא שהאדם
יודע להודות על הצרות וזה מה שממתיק את כל
הדינים, כמו שאומר רבנו יונה בשערי תשובה וזו
לשונו: ואם תמצא את החוטא תלאה, ותקרה עליו
צרה, ויצדיק עליו את הדין ויקבל המוסר באהבה,
יהיה זה לו למגן מן היסורין הרבים הראויין לבוא
עליו. כמו נאמר "כי חמת אדם תודך שארית חמות
תחגור" פירושו, כאשר צער האדם יודה אותך,
כלומר,שיודה אותך
האדם בעת צערו.. 'שארית חמות' שהיו מפותחות לבוא על האדם... 'תחגור'
ותעכב אותם ואל תביאם עליו, ונאמר: "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך
ותנחמני" פירוש, אודך על מוסרך וקבלתיו באהבה, ובעבור זה שאודך על
שאנפת בי, ישוב אפך ותנחמני. וכן בענין ההודאה על הטובה נאמר: "אודך
לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך" פירושו, אודך על הטובה
שעשית עמדי, ובעבור זה אקוה להתמדת טובתך. ואמרו רבותינו ז"ל בענין
מה שכתוב "מזמור לדוד בברחו" – מדתן של צדיקים פורעים חובן ומזמרין
להקב"ה. עד כאן לשונו הנפלאה.
כל אדם בא לעולם רק בשביל לעמוד בניסיונות באמונה, אם תעזוב
את האמונה חלילה, בגלל שיש לך שאלות, אז אתה צודק בעיניך, כי יש
לך שאלות שלדעתך הן צודקות, אך אל תחשוב שנבהלים ממך בשמים,
אדרבה זה מעורר על האדם יותר דינים, ורק בכוח האמונה ניתן להמתיק
את כל הדינים כמו שמבאר רבנו יונה. וכל אחד צריך להתבונן בגדולה של
האבות הקדושים שעמדו בניסיונות של רדיפות ומלחמות, עקרות, צרות
מבית ומחוץ, והיו מבודדים מכל הסביבה האלילית, ולא ראו שום תוצאות,
ולכן זכו להיות האבות של עם ישראל. ורק בזכותם ניגאל כמו שממשיך
הקב"ה ואומר "לכן אמור לבני ישראל אני ה'": תתחזקו תאמינו בטוב שלי,
ברחמים שלי, כמו האבות שלא שאלו שאלות ולא אמרו מילה.
אך בסוף הפרשייה כתוב: "ולא שמעו אל משה מקוצר ורוח ומעבודה קשה"
ורבינו הקדוש מסביר בלקו"ת פ"ו: "והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר
רוח"... דהיינו שאין להם אמונה שלימה". למה החיים נהיים קשים? בגלל
חוסר אמונה, בגלל שאדם מאבד את האמונה נהיה לו קוצר רוח וחיים
קשים. כי רבינו מביא, שלא שמעו למשה כי לא האמינו, אם אדם לא מאמין
שהכול לטובה, הוא הולך עצוב, מדוכדך, שבור, יש לו שאלות, זה קוצר רוח
ועבודה קשה הכול נהיה לו קשה.
וכדי לזכות לאמונה שלימה שהכול לטובה ולהתחיל להיגאל, הדרך היחידה
היא רק שיהיה האדם רגיל לעשות התבודדות של חשבון נפש בכל יום, רק
כך באיזה שהוא שלב הוא יקבל את האמונה שהכול לטובה. כמו שאומר
רבינו הקדוש בתורה ד', שע"י ווידוי דברים זוכה אדם לדעת שכל מאורעותיו
הם לטובתו ולחיות בבחינה של מעין העולם הבא, והאבות הקדושים שזכו
לאמונה בשלמות נאמר עליהם בגמרא במסכת ב"ב: "שלשה הטעימן
הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא, אלו הן אברהם, יצחק ויעקב". לכך
אין שום עצה אחרת, עם ישראל צריכים להתחזק באמונה שלימה, כי רק
על ידי אמונה ניגאל. עם ישראל היקר, תתחזקו באמונה, ותתחזקו לעשות
תשובה בכל יום, שכל אחד יהיה בעל תשובה אמיתי ויזכה להאמין שהכול
לטובה, ובמהרה בימינו נזכה לביאת הגואל.
בברכת שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
