התבוננות "מדוע דווקא" לפרשת "מקץ", לאי"ם

^[1]  מא,א: ויהיה מקץ שנתיים ימים: ש: מדוע דווקא 'מקץ' ולא 'אחרי'? ת: התורה רומזת במילה 'קץ' על קיצו של מצבו הקשה של יוסף, כאן נקודת המפנה בחייו, מעבד ואסיר למושל נערץ.

^[1]  מא,מג: ויקראו לפניו אברך: ש: מדוע דווקא 'אברך' ולא שם אחר? ת: לפני שיוסף הגיע למקום היעד אליו נסע במרכבת המשנה, דאגו משרתיו לקרוא לציבור לכרוע ברך. קריאה זו לציבור הייתה בלשון 'אברך', לכרוע ברך ולהמתין לבואו של יוסף, המשנה לפרעה.

^[1]  מא,נו: וישבור למצרים: ש: מדוע דווקא 'וישבור' ולא 'ויאכיל' או 'וימכור אוכל'? ת: אמנם מכירת אוכל נקרא גם 'שבר' ("וירא יעקב כי יש שבר במצרים"), אך כאן האוכל ניתן מתוך מצב של משבר ורעב בן 7 שנים, לכן כאן התורה משתמשת דווקא בלשון 'וישבור'.

^[1]  מב,ט: לראות את ערוות הארץ: ש: מדוע דווקא 'לראות את ערוות' ולא 'לרַגל את'? ת: 'ערווה' היא מקום מכוסה ומוסתר. יוסף שרוצה להתנכר לאחיו מאשימם בכך שבאו לרַגל ולחקור את הארץ במקומות הכי נסתרים שלה, בבית המלוכה.