Subject: רבי נחמן - הכפירה והספק

"אם יאמר לך אדם היכן אלוקיך... נמצא שזה האדם ששאל היכן אלוקיך, בוודאי הוא משוקע במדור הקליפות. כי הוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר, שאמר: היכן אלוקיך, ונדמה לו שבמקומו אין שם אלוקים. בכן תאמר לו: אפילו במקומך שאתה משוקע במדור הקליפות, גם כן שם תוכל למצוא אלוקותו. כי הוא מחיה את הכל,.. ומשם אתה יכול לדבק את עצמך בו יתברך, ולשוב אליו בתשובה שלמה. כי לא רחוקה היא ממך. אלא שבמקומך שם רבו הלבושים" 
(ליקוטי מוהר"ן קמא לג, ב).

ר' נחמן בתורה זו מתאר אדם המשוקע, כלשונו, 'במדור הקליפות'. לא מדובר בחטא פעוט או בנפילה רוחנית, אלא בפרישה מן הכלל וכפירה בעיקר. כפירה זו באה לידי ביטוי בקריאה 'היכן אלוקיך', ונדמה לנשאל - נדמה לנו, כי לאדם כזה אין תקנה. ובניגוד לתחושתנו קובע ר' נחמן - יש גם יש תקנה.

ר' נחמן רותם את התפיסה שהקב"ה ממלא כל עלמין. בדברים אלו מניח ר' נחמן את אחד היסודות החשובים ביותר בתורתו, אם לא החשוב שבהם. ר' נחמן קובע כי היותו של הקב"ה ממלא כל עלמין גוזר מציאות מתמדת ורציפה של דיאלוג בין אדם לאלוקים. אין חפץ, אין רגע ואין מאורע שאלוקים לא פונה דרכו אל האדם. ומיד בוקעת ועולה שאלה המתבקשת לאור תפיסה טוטאלית זו - כיצד תתכן בעולם כפירה? כיצד תתכן ספקנות? לפי שיטה זו, קולו של אלוקים פונה אל האדם ללא הפסק וכיצד יכול האדם לאטום את אזניו משמוע?!

התשובה לשאלה זו היא ההסתרה. הכפירה באלוקים היא תוצאה של הסתרה. האדם הכופר באלוקים, השואל בהתרסה 'היכן אלוקיך', מגיע לכפירה זו כיוון שאלוקים נסתר ממנו. הכפירה, לפי ר' נחמן בסך הכל משקפת את מצבו העכשווי של האדם מול אלוקים. ר' נחמן, בדברים אלו, קובע כי החידוש הגדול בעולם אינו התשובה, כי אם הכפירה.

האדם הכופר, הוא האדם שאינו מטה אוזן לקול ד' הקורא לו. וככל שמתמעטת ההקשבה, כך מתגלגל האדם למציאויות שבהן רבות כל כך ההסתרות, עד שקשה ביותר להקשיב לקול ד', אך באמת הוא לא חדל מלקרוא.

הכופר ניצב מול ר' נחמן ומתריס למולו בביטחון גמור, בזלזול ובהתנשאות - היכן אלוקיך? אין אלוקים! הוא קובע נחרצות. ומשיב לו ר' נחמן באדישות: באמרך אין אלוקים, אתה מתכוון לכך שהוא מסתתר ממך. והסיבה שהגעת להכרה זו אינה בגלל יכולת השיפוט האובייקטיבית שלך, או בגלל ניתוח מעמיק של המציאות מראשיתה ועד אחריתה - כפי שאולי היית אתה רוצה לחשוב - כי אם בגלל המצב הנוכחי שבו שרויה מערכת היחסים בינך לבין אלוקים - הסתרת פנים. על כן מסקנתך היא תוצר של מצוקה שכעת נקלעת אליה, במסגרת מערכת היחסים המתמדת בינך לבין אלוקים.

עובדת היותו של הקב"ה ממלא כל עלמין היא עובדה מוחלטת שלא ניתנת לבחירה. השאלה היא האם האדם רואה או לא, האם הוא שומע או לא, האם הוא מרגיש או לא.

(הרב איתמר אלדר)