בס"ד                                                                                                                 ח' כסלו

החמור שלי...

בפרשת וישלח, מסופר על חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל ועל המפגש בינו לבין עשיו אחיו. עשיו יוצא לקבל את פני יעקב במטרה להרגו, ואילו יעקב שולח מלאכים לפייסו. אלו מוסרים לעשיו בשם יעקב: "עם לבן גרתי וגו', ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" (בראשית לב,ו).

על פסוק זה נאמר במדרש (ב"ר עה, ו): "חמור – זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור". כלומר יעקב רומז לעשיו כי מבחינתו, לאחר הניסיונות אצל לבן הארמי, הוא מוכן לביאת המשיח. ורמז זה מתבטא בפסוק "ויהי לי חמור". "חמור" – מלשון "חומר".

ההתעסקות שלנו עם העולם על פי הוראות התורה והמצוות מגלה את הקב"ה בתוך חומריות העולם, ומהווה הכנה לביאת המשיח שאז יתגלה שורשו האמיתי של היש הנברא, שהוא היש האמיתי- הקב"ה.

ועוד והוא העיקר-  תיכף ומיד ממש!