בס"ד                                                                                   ט' מר חשוון

בקשת גשמים!

חז"ל קבעו כי החל מז' מר חשון מתחילים לשאול גשמים בארץ ישראל. ומשלבים ב'ברכת השנים' של תפילת העמידה את הבקשה "ותן טל ומטר לברכה". אך האמת שכיון שארץ ישראל ארץ הרים היא וצריכה לגשמים מיד לאחר החג היו צריכים לבקש גשמים מיד בצאת החג. הבקשה נדחית על מנת להתחשב בעולי הרגל: "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעולה לרגל, לביתו לנהר פרת... ולא יעצרנו הגשם."

וכאן מתעוררת תמיהה: הלא הגשם הוא צורך חיוני ביותר לקיום האדם, וחיוני לכלל יושבי הארץ, ואילו נוחות עולי הרגל שיוכלו לשוב לבתיהם, אינה אלא נוחות בלבד של מעטים ('אחרון שבישראל').

הנהגה זו שקבעו חז"ל ממחישה את תחושת האחדות הנדרשת מכל יהודי לגבי יהודי שני. אנו נדרשים ויכולים להרגיש את צערו של הזולת, עד כדי כך שלא נרגיש את צרכינו שלנו.

שיהי לנו שבוע טוב וחורף בריא...