בס"ד       כז' אלול

צעקת הלב היהודי

ישנו משל של הבעל שם-טוב לגבי משמעות תקיעת השופר בראש השנה:

"בן מלך גלה לזמן ממושך מארמון המלוכה, וכאשר שב אחרי שנים, פרוע ולבוש קרעים,

אין איש מכיר בו את הנסיך האובד, כשרואה הבן את אביו, הוא פורץ בזעקה מעומק ליבו:

"אבא, אבא, הצילני !". המלך מזהה את קולו של בנו וזעקתו נוגעת עד עמקי נפשו,

והוא ממהר להשיבו אליו.

כך גם נשמות ישראל גלו מעל שולחן אביהן, ירדו מתחת כיסא הכבוד, הוכנסו לגוף גשמי

והתגשמו בעוונות. בראש-השנה כמהה הנפש היהודית לשוב אל ה', ואף היא זועקת

מעומק הלב, צעקה פנימית: "אבא, אבינו שבשמים, הצילנו!".

זו משמעותה של תקיעת השופר – צעקת הלב של הנשמה היהודית.

(מתוך שולחן שבת, כרך דברים עמ' 262).