צורת המנורה
נכתב על ידי יניב, 21/8/2013
צורת המנורה
על עשיית המנורה ע"י משה נאמר בחז"ל שמשה התקשה בעשיית המנורה: 'תנא דבי רבי ישמעאל שלשה דברים
היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה' וכו' (מנחות כט,א) וכן הביא רש"י על הפס'
(שמות כה, לא, ד"ה "תיעשה המנורה") שהתקשה וה' אמר לו 'השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה'.
קושי זה נבע לא מקושי כיצד תראה המנורה, אלא 'ומה שנתקשה בה היינו למידת גובהה, שהרי לא ניתן מידה
לשיעור גובהה כמו לשאר כלי המשכן' (חזקוני, שמות כה, לא) או משום שהיה הכל צריך להעשות מקשה אחת
ובזה התקשה לעשות את כל חלקיה יחד במקשה אחת (כלי יקר, שם).
הציווי על עשיית המנורה בתורה הוא: "ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה
ופרחיה ממנה יהיו. וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני.
שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים
היצאים מן המנרה. ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה. וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת
שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה. כפתריהם וקנתם ממנה יהיו
כלה מקשה אחת זהב טהור. ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה. ומלקחיה ומחתתיה
זהב טהור. ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה. וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר" (שמות
כה,לא-מ).
ובהקמה של המנורה נאמר: "ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה
ופרחיה ממנה היו. וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני. שלשה
גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים
מן המנרה. ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה. וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני
הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה. כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה
אחת זהב טהור. ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור. ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה"
(שמות לז, יז-כד).
הרי שהתורה מפרטת בצורת המנורה שיש במנורה ששה קנים שיוצאים ממרכז המנורה, וישנם כמה וכמה
כפתורים ופרחים וגביעים, ומפרטת את מיקומם.
והוסיפו חז"ל לבאר את צורת המנורה: 'אמר שמואל משמיה דסבא: גובהה של מנורה שמנה עשר טפחים,
הרגלים והפרח ג' טפחים, וטפחיים חלק, וטפח שבו גביע וכפתור ופרח, וטפחיים חלק, וטפח כפתור ושני קנים
יוצאין ממנו, אחד אילך ואחד אילך, ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה. וטפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים
יוצאין ממנו, אחד אילך ואחד אילך, נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה. וטפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים
יוצאין ממנו, אחד אילך ואחד אילך, ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה. וטפחיים חלק. נשתיירו שם ג' טפחים
שבהן ג' גביעין וכפתור ופרח. וגביעין למה הן דומין?- כמין כוסות אלכסנדריים. כפתורים למה הן דומין?- כמין
תפוחי הכרתיים. פרחים למה הן דומין?- כמין פרחי העמודין. ונמצאו גביעין עשרים ושנים, כפתורים אחד עשר,
פרחים תשעה. (מנחות כט, ב).
אמנם סך הכל ניתן כאן הרבה פרטים על איך ניראית המנורה, אולם עדיין ישנם הרבה פרטים שחסרים ברור
שעליהם חלקו הראשונים, ונביא כמה מהם:
"ירכה"-ירך המנורה
כיצד היתה ניראת ירך המנורה-הבסיס של המנורה מלמטה?
א. שיטת רש"י: 'ירכה - הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלשה רגלים יוצאין הימנה ולמטה'. לפי רש"י
ירך המנורה היתה עשויה בצורה מרובעת ולה שלושה רגלים. וכן ע"פ הגירסה של "ברייתא דמלאכת המשכן"
שמופיע בילקו"ש על הפס' (סימן שס"ט) 'כיצד עשה בצלאל את המנורה?- עשאה כמין קורה ועשאה מרובע למטה'
(בגירסה שלנו זה לא מופיע בברייתא) זה היה מרובע.
ב. שיטת רבי אברהם בן הרמב"ם (שמות כה,לא): ועשית מנורת וגו' ירכה: עגולת התושבת שלה אשר בה רגליה'.
לפי ר"א בן הרמב"ם הירך היתה עגולה אולם לא מבורר כיצד עגולה, האם בסיבוב ההיקף שלה (מימין לשמאל)
או מלמעלה למטה היא מתעגלת (כמו חצי כדור). הרמב"ם בפירוש המשניות שבש"ס (מנחות פרק ג' משנה ז')
מצייר את הבסיס כעין משולש, כך שלכאורה בנו שהולך בשיטתו מעמיד שזה עיגול בהיקפו [אולם כניראה בוודאות שזה אינו ציורו של הרמב”ם כיון שהקנים עגולים בו] , אולם בהלכות בית הבחירה (פרק ג' הלכה י') וכן בציור עתיק של המנורה בפירוש המשניות זה מצוייר מעוגל מלמעלה למטה, כך שהעיגול לשיטת בנו זה מלמעלה למטה.
ג. שיטת הרב חפץ משה: בספר "חנוכת הבית" סימן נא מצויירת המנורה עם שלוש רגלים בלבד. (וכן נימצא בכמה פסיפסים עתיקים ציור מנורה רק עם שלוש רגליים).
ד. שיטת כל בו: מובא שה"כל בו" צייר את ירך המנורה בצורה של תיבה עם שמונה זויות (לא מצאתי איפה זה
נימצא בכל בו). והצורה הזו לכאורה יש לה ראיה מהמנורה של שער טיטוס ששם מצויירת המנורה עם שלושה
ריבועים למטה (שיוצא מזה שיש ששה זויות סה"כ) אולם אפשר שאינו מדוייק ולכן יש לו עוד זוויות שלא רואים
כיון שהם ישר לכיוון הרואה שחרט. מה גם שהשער הוקם כשתים עשרה שנה לאחר החורבן כך שאולי החרט לא
זכר בדיוק כמה זויות יש אולם רואים יש כמה זויות ולא עגול או מרובע שבזה לא היה מתבלבל.
העמדת כפתור ופרח
נאמר שבמנורה בכל קנה יש שלושה גביעים, כפתור אחד ופרח אחד. אולם לא נאמר כיצד היה העיצוב שלהם.
א. שיטת רש"י ע"פ ה"מעשה חושב" (פרק ז' סימן ז'): רש"י אומר 'מצד אחד של מנורה גביע ומצד שני כפתור
פומ"ל ומצד שני פרח' (מנחות כח,ב ד"ה "וטפח שבו") הבין מזה המעשה חושב ששני גביעים נימצאים זה למטה
מזה, ובעליון יוצאים ממנו כפתור פרח וגביע שיושבים יחד זה לצד זה.
ב. פשט רש"י: רש"י מפרש בתורה על הפס' "שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים
משקדים בקנה האחד כפתר ופרח" (שמות כה,לג)' "ושלשה גבעים" - בולטין מכל קנה וקנה "כפתר ופרח" - היה
לכל קנה וקנה' ולא מפרט משהו מיוחד, כך שמשמע שזה שלושה גביעים אחד בתוך השני וכפתור ופרח מעליהם,
כפשטות הפס'. ובגמ' (מנחות כח,ב) מה שמפרש רש"י זה לאותו שבגוף המנורה, ולא לאלו שבקנים.
ג. שיטת רש"י ע"פ "ספר זכרון" (פרשת ד"ה "אבל"): רש"י אומר על הפס' "ושלשה גבעים" (שמות כה, לג)
'בולטין מכל קנה וקנה', למד מזה ספר זכרון ששלושת הגביעים נימצאים אחד ליד השני, שבולטים מאותו מקום,
ששלושתם נימצאים סביב לקנה באותו מקום.
ד. שיטת תוס' ע"פ ה"מעשה חושב" (שם): שלושת הגביעים היו אחד בתוך השני צמודים כך שהיו יחד בגובה
טפח, והכפתור גובה טפח והפרח גובה טפח.
צורת הקנים
בתורה נאמר שיש ששה קנים שיוצאים מצידי המנורה, אולם לא נאמר כיצד ניראו.
א. הדעות שסוברים שהקנים בצורה של אלכסון:
1) רש"י (שמות כה,לב) "יצאים מצדיה" - לכאן ולכאן באלכסון'.
2) רבי אברהם בן הרמב"ם (שמות כה,לב) 'וששה קנים- הקנים ענפים נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה
ביושר כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל' (משמע גם שמעיד שהרמב"ם כך סבר שהקנים ישרים ולא רק
עשה זאת מאי דיוק. אולם אולי אפשר שכוונתו היא להוציא מדברי רס”ג שהקנים היו בצורה עגולה מסביב לנר האמצעי ולכן מדגיש זאת בהמשך לכך ש"הקנים ענפים" שלא כרס"ג שאומר:”וראוי שנדע גם כן, שששת הקנים לא הותקנו כתבנית הענפים היוצאים מן העץ, שהם ענף מעל ענף ומקביל לו" שגם בדבריו זה ענפים, ולזה אמר “ביושר” ולא בעגול -אולם זה דוחק לומר כך).
ב. הדעות שסוברים שהקנים עגולים: מסתמכים על המסורת הפשוטה שבכל מקום מובא שהקנים בצורה עגולה, ועוד שכל הממצאים הארכיאולוגים שנימצאו תמיד מופיעים קני המנורה בעיגול ולא ישרים.
ג. הדעות שמעמידים את הקנים בצורה של סיבוב כנגד הקנה המרכזי:
1) פירוש הקצר אבן עזרא (שמות כה,לז) 'הקדמונים אמרו כי נר אחד באמצע, והששה נערכים זה אחר זה בחצי עיגול, ואחר שהכתוב אמר "והאיר על עבר פניה", והטעם - אל עבר אחד, הנה הצורה ברורה'. (אם כי אולי כוונתו שהששה האחרים ערוכים אחד אחרי השני, שלא כרס"ג, וצורת הקנים [אם מסתכלים על שני הקנים כמו שמחוברים בכפתור כעין המשך אז ] הם חצי עיגול, כמו אותם שסוברים שהקנים עגולים שלא כרמב"ם. ומה שממשיך שזהו שמאיר על עבר פניה הכוונה שכעין הקנים מחוברים מצד לצד שזהו צורת החצי עיגול ולכן הם כאילו מאירים לעבר האמצע שבניהם, או שהאמצע הוא יחיד ו”פניה” זה לשון המרמז לאחד שכל שאר הקנים אינם כמו אחד בודד אלא כמו שנים שמתחברים- וזה דוחק מאוד לומר כך בדבריו).
2) רס"ג (שמות הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' קמו): "ויהי עניין הקפת ששת הנרות למחצית העיגול שמרכזו הנר השביעי עד שנעשית צורתם כקשת". (ואולי אפשר שבשער טיטוס לא דייק ולכן עשה עגול בתחתית הקנים כמו שהיה במציאות, ואילו העיגול של העומק לא יצא לו טוב (או שלא ראה טוב כי ראה ממרחק), וכך ניראה כמו ישר אולם בעצם במציאות זה היה קצת מתעגל, אולם זה דחוק וגם משמע מרס"ג שזה היה ממש חצי עיגול ולא קצת מתעגל).
כיסוי ותחתית לנרות
רש"י לא מביא בשום מקום שיש כיסוי או תחתית לנרות, ולכן בפשטות סובר שאין כזה.
הרמב"ן (שמות כה, לט) מפרש על "מלקחיה" שהכוונה בזה ש- 'עשה על פי הנרות טס של זהב פותח וסוגר ושוכב
עליו שלא ייפול בשמן דבר' הרי שלרמב"ן הנרות היו מכוסים בחתיכת טס זהב ככיסוי. ועל המחתות מפרש
'והמחתות הם ספלים שתחת כל נר ונר לחתות ניצוצי אש שיפלו ממנה' הרי שמפרש שהיה לכל נר תחתית.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
