פרשת ראה- מה המיוחד במצוות מעשר?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו התורה מצווה לחשוב גם על יתר חלקי העם,כגון: הלוי,הגר,היתום והאלמנה,
כפי שנאמר:
"והלוי אשר בשערך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עימך: מקצה שלוש שנים
תוציא את—כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך: ובא הלוי כי אין לו חלק
ונחלה עימך והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלוקיך
בכל מעשה ידך אשר תעשה:[י"ד,כ"ז-כ"ט]
השאלות הן:
א] מהו מעשר ראשון ולמי ניתן?
ב] מה המיוחד במצוות מעשר?
ג] מדוע ישנם עוד אנשים שזוכים למעשר-דוגמת הגר?
התשובה לשאלה א]
מעשר ראשון, הכוונה: לעשירית מיבול האיכר,הכולל גם ירק ופירות שנשארו לאחר
הפרשת תרומה הגדולה לכוהנים.
עובד האדמה מצווה -בתום שלוש שנים -להוציא את המעשר ולהניח בשער שדהו.
מצווה זו מופיעה גם בחומש במדבר,כפי שנאמר:"ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל
לנחלה,חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אוהל מועד....כי את- מעשר בני- ישראל
אשר ירימו לה' תרומה נתתי ללווים לנחלה"[במדבר י"ח,כ"א- כ"ד]
ועוד כתוב:"וכל- מעשר הארץ מפרי הארץ ומפרי העץ לה' הוא קודש לה' "
[ויקרא כ"ז,ל]
לפי דברי ספר החינוך, משמעות מעשר ראשון:"משורשי המצווה,
לפי ששבט הלוי בחר ה' יתברך בתוך אחיו לעבודתו תמיד במקדש-
על כן היה מחסדו עליהם לתת להם מחייתם דרך כבוד,
כי כן יאות למשרתי המלך שתהיה ארוחתם מזומנת להם על ידי אחרים שיכינוה
להם ולא יצטרכו הם ליגע בדבר זולתי בעבודת המלך היקרה"
מעשר זה של הלויים הוא חולין לגמרי,לפיכך הוא מותר לאכילה לכל אדם,
בין אם הוא לוי או,כל אדם אחר.
התשובה לשאלה ב]
על מצווה זו נאמר:"הביאו את כל- המעשר אל-בית האוצר..." ובחנוני נא בזאת אמר ה' "
[מלאכי ג,י]
מכאן המסקנה:רק במצווה זו בלבד- מותר לאדם לנסות את ה',אם אכן- ה' יברכהו –
בקיומה.
מסופר על רבי יוחנן: ששאל את בנו של ריש לקיש,שיספר לו מה למד באותו היום?
ענה לו:"עשר תעשר"
שאל אותו רבי יוחנן: מה כוונת הפסוק?
ענה לו:כי על ידי שמעשרים-זוכים להתעשר.
שאל אותו רבי יוחנן: כי מאין הוא יודע זאת?
ענה לו הילד: שילך וינסה בעצמו ויראה כי הדבר נכון.
היקשה עליו רבי יוחנן בשאלתו: האם מותר לנסות את ה'? שהרי נאמר בפירוש:
"לא תנסו את ה' "[דברים ו,ט"ז]
ענה לו הילד:"הביאו את כל המעשר אל בית האוצר...ובחנוני נא בזאת,אמר ה' צבאות,
אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די"[מלאכי ג,י]
ומה פירוש:"עד בלי די"? ענה על כך רבי חמא: עד שיתעייפו השפתיים שלכם מלהגיד:
"די"[תלמוד בבלי- גמרא,תענית ט,א]
ועוד מסופר:"שאל רבי יהודה הנשיא מרבי ישמעאל ברבי יוסי":
אלה הגרים בארץ ישראל וזוכים להגיע לעושר,מה הסיבה להתעשרותם?
ענה לו רבי ישמעאל:הדבר נובע מתוך שמקיימים מעשרות כדין.
ובהמשך שאל רבי יהודה הנשיא:ואנשי בבל מפני מה מתעשרים?הרי אינם חייבים
במעשרות וביתר המצוות התלויות בארץ?אם כן,כיצד זוכים לעשירות?
ענה לו רבי ישמעאל:הסיבה היא: נתינת כבוד לתורה הקדושה.
וכשנשאל: כיצד מתעשרים בשאר הארצות?
ענה לו רבי ישמעאל:בזכות שמירת השבת.
התשובה לשאלה ג]
לפי מדרש חז"ל: שאל משה את הקב"ה: היתכן כי הגר נחשב בעיני ה' כלוי?
על כך ענה ה':כי הגר יקר מאד לפני הקב"ה –מהסיבה, שהיה מוכן להתגייר מרצונו למען ה'.
משל לצבי שהצטרף מרצונו החופשי לעדר הכבשים,
הרועה היה מטפל בו באופן טוב יותר מאשר ביתר העדר.
שאלו אותו:כיצד יתכן כי הוא הרועה מתייחס טוב יותר לצבי משאר העדר?
ענה להם:הרי בצאן השקיע את כל מאמציו ודאגותיו ואילו הצבי אשר היה-
מצוי באזור מדברי, הצטרף מרצונו החופשי לעדר-לא ראוי לכבוד מיוחד?
והנמשל: הקב"ה השקיע מאמצים רבים בעם ישראל מימי העבדות במצרים-
עד היום הזה,בלכתם במדבר דאג להם לעמוד האש- בלילה ,לעמוד ענן - ביום,נתן
להם שליו,
העלה להם באר מים,ענני כבוד.
הנחיל להם את התורה בסיני,אך הגר בא ביוזמתו והצטרף לכלל ישראל.
לכן בעיני ה' הוא שקול-כישראל וגם כלוי.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד על חשיבות הנתינה ללויים, לגר,
ליתום והאלמנה.
בכך התורה מחנכת את הכלל והפרט- לדאוג לזולת ומבטיחה לעוסקים במצוות המעשר-:
ברכת שמים,כפי שנאמר:"למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה"
אמן ואמן.[דברים י"ד,כ"ט]