צירוף שם הוי"ה לחודש תמוז: הוה"י, השם 

היוצא מסופי־תבות "זה איננו שוה לי" )מגלת אסתר(,

פסוק המבטא שנאת חנם, נגע חרבן ביהמ"ק השני

)יומא ט:(

רעוא דרעוין: כדאי לנצל את השעות האחרונות של חדש סיון 

לבקשת רחמים ותחנונים, כדברי ר' אבא בזוה"ק )פר' אחרי, חן.(: 

"זמנין אית קמי קודשא בריך הוא לאשתכחא רעוון וברכאן 

ולמתבע בעותי... זמנין אית בשתא דרעווא אשתכח" )פירוש 

"מתוק מדבש": "יש זמנים לפני הקב"ה למצוא בהם שעת רצון, שאז 

הזמן מסוגל למצוא ולהמשיך ברכות ולבקש בקשות, כלומר שהזמן 

מסוגל לקבלת התפלות... כי יש זמנים בשנה שיש בהם שעת רצון, 

והם חדשי אדר ניסן אייר וסיוון", לכן מה טוב לנצל את הרגעים האלה 

בהשתפכות הנפש(.

דורשי־רשומות היו אומרים: תמו"ז, ראשי־תבות 'זמני 'תשובה 

'ממשמשים 'ובאים, הימים מתקצרים והלילות מתארכים, 

וכך חשים הכל שהזמן קרב ובא יותר לימים הנוראים )מהיום 

עוד מאה ימים - יוהכ"פ(, ולכן גם 'זריזים 'מקדימים 'ועושים 

'תשובה. רי"מ מקוז'ניץ אמר, בשם ה"בית אהרן" מקרלין: 

"כשאני נזכר שראש השנה ממשמש ובא, נהפכים מעי בקרבי"

)ספרם של צדיקים, קוז'ניץ עמ' יט(

מצוה לשמוח בראש חודש )ירושלמי מגילה א, ד(. "אנשי צפת, בכל 

ג' הסעודות של שבת משוררים, מהללים ומזמרים, וכן בראש 

חודש, וסימנך: שי"ר - ר"ת: 'שבת, 'יום־טוב, 'ראש־חודש... 

ועושים ראש חודש קרוב לשבת, באכילה, שתיה ומלבוש" 

)כתבי ר' אברהם הלוי, תושב צפת(

מוהרי"ט אלגזי ערך סעודה לתלמידי־חכמים בכל ראש 

חודש, והציע לפניהם חקירה בהלכה כדי שיפלפלו בה.

 )חן וכבוד(

"בני! אל תשב בצל החמה בימי תמוז ואב" 

)צוואת ר' אליעזר הגדול, כה(.

"בכל ראש חודש בא שכל חדש בעולם, איך לחזק את 

עצמו כנגד היצר־הרע, ותהיה 'תשועת נפשם מיד שונא'"

)"בית אהרן" בשם הרה"ק ר' שלמה מקרלין הי"ד(.

"'זכרו 'תורת 'משה" )סוף מלאכי(, ראשי־תבות תמז, חסר 

וא"ו... כי אז נשתברו הלוחות. גם, 'זמן 'מתן 'תורתנו, 

ראשי־תבות תמז, כי בתמוז ניתנו הלוחות, וגם כאן חסר 

וא"ו מחמת שאז נשתברו הלוחות, שהם בחינת וא"ו

)עפ"י לקוטי־מוהר"ן, סימן רי"ז(.

 בשנת תקכ"ח, בימים ה' ו' ז' בתמוז, היו הקוזאקים האכזריים 

בעיר אומאן, והעמידו חופה בחצר בית־הכנסת, וצלם שתי וערב 

תחתיו, והכריזו שכל יהודי הנכנס תחתיו יינצל. אולם שום 

יהודי, ללא יוצא מהכלל, לא נכנס תחתיו, ורצחו את כל היהודים 

תושבי העיר, כשלושים אלף נפש, והיה זה קידוש השם מופלג. 

וקברו את הנרצחים בבית־הקברות בקבר אחים גדול, בסמוך 

לציונו של רבנו הקדוש והנורא רבי נחמן מברסלב זי"ע ועכי"א

 )וראה במדור סיפור השבוע(