האמונה בשם לעומת אמונת חכמים
האמונה הפשוטה
והקטנה והתמימה בשם והכבוד לשם לא נועדו לשיתוף עם כבודם של החכמים הצדיקים
הפוסקים למעשה והדרשנים של התורות לכל העם לדורותיהם
כי הרביים,
הרבנים הרמי"ם המגידי שעור המשפיעים המר"נים פוסקי הדור הגאונים ראשי
הבד"צים וכול הסטרוקטורה שררת התורה לדורותיה אינה בערך לכבוד שמיים המוחלט,
והם אינם תופסים שום ממשות ביחס לשם יתברך הגדול הנורא והנשגב.
גם הכרת הטוב
שחייבים הישראל לשם יתברך היא ללא ערוך לעומת הכרת הטוב אליהם כי הסופם שעשה השם
בעולם הזה להימצאותו נמוך יותר מהסופם שלהם וכולל את היקום כולו והשמיים עצמם
והארץ הגדול כדור הארץ עצמו שאנו יושבים עליו.
והסופם שלהם
ושל כול תורותיהם של כל הצדיקים החכמים והפוסקים והדרשני תורות שהיו לדורותיהם
ומכאן ולהבא לעולמים בעולם הזה ובעולמות הוא כטיפה בלב ים לעומתו יתברך, - ולכן
אין לו שום רשות לפגום באמונה הפשוטה והקטנה והתמימה שיש בכול לב של כול יהודי
ויהודייה באשר הם בשם לבדו, ולא ראויה להיות באיזה שהוא שיתוף כלל וכלל עמו יתברך.
וכול מה שדרשו ודרשה מאיתנו התורה והשם אמונת חכמים בסיסית היא למנהלת החיים היומיומית ותקינות סדירות התנהלות החיים בעולם התורה וההלכה.
