המותר והאסור
קורח הוא רע
שבקין ובלעם הוא רע שבהבל, שניהם נפלו לאותה טעות בסיסית בתורה, קודם כול כמו חסיד
שוטה ונגד פניהם חכמים אסרו את המותר ואחרי שצמצמו במקום שלא צריך לצמצם התירו את
האסור כדלהלן:
קורח טען על משה
ובכלל על כול עניין המשה שפיר קאמרת שמתנשא על קהל השם, ובאמת כול מי שמגיע בעמל
תורתו לחידוש בתורה יש לו רשות למסור אותו לישראל, לקהל, ולהורות לו שכדאי לו
לקיים ולשמור את החידוש הזה, במחשבה דיבור ומעשה, בכלל המחלוקות שורש רע שבקין
מבטלות הרבה עשה שבתורה, שאומרת לך התורה על פי פרק מצוות העשה שלה מנהג לעשות כך
או הלכה לעשות כך ובאה המחלוקת ואומרת לך אל תעשה כי זול הדבר או אסור ומטופש
ומבטל עשה שבתורה.
ואחר כך היתיר
את האסור וביקש לעצמו ולמאתיים וחמישים נשיאים איתו ולדתן ואבירם נשיאות וכהונה
והקטרת קטורת.
גם רע שבהבל
בהתחלה אסר את המותר, כשאמר איעצך אמר כרש"י אלוקיהם של אלו שונא זימה, כלומר
בדעת עליון שהיה בקיא בה אסר את המותר וטען שבעיני השם כל העניין הזה של המשגל
והתשמיש והעריות, וכן כול העניינים שדומים לעסקי זימה כגון שלשול, עיטוש, זיעה,
חלום רטוב או עם מדומה של עריות הוא שנוא אצל השם ובזה גדר גדר של שטן לא רצויה על
אזהרות מסכת ברכות דף נ"ז שמועילים הדברים האלו לחולה ונצרכים לרפואה
ובריאות, לכן משורש זה כול ההולכים והנצמדים לשיטתו מתו במגפה 24000 הפך הבריאות
והרפואה.
ולבסוף היתיר
אחרי שצמצם איפה שלא צריך לצמצם, היתיר את האסור המוחלט, - והיתיר לבעול גויה ארמית האסורה במפורש בתורה.
לכן כלל גדול
בעניין התורה שצריך לעשות עליו גם תשובה על שגגת תלמוד שעולה זדון ועזיבת החטא
וקבלה להבא – לא לאסור את המותר, משום לא תסור ממנו ימין ושמאל.
כי החכמים
האלו חושבים שאם יסורו לשמאל תחילה לאסור את המותר יחשבו צדיקים חסידים פרושים
ומדקדקים ומחמירים והם אינם אלה שוטים כי בסוף באים להתיר את האסור – שסרים קודם
שמאלה ובסוף ימינה – למותר הטמא והמאוס שאינו בשורשו מותר כלל.
אלה העצה היעוצה איזו היא דרך שיבוא לו האדם כול שהיא תפארת, תפארת– מידה ממוצעת שאין בה תערובת פסול ופג ם לא משמאל ולא מימין השם יזכנו על דבר כבוד שמו.