בס"ד

כ"ג סיוון - יום המסוגל לניסים ונפלאות !
ר' בירך רובינזון זצ"ל [באדיבות מכון ברסלב 'הר-המור]
היום נכתבו "האגרות השניות" על ידי מרדכי הצדיק 
ואסתר המלכה, להעביר את רעת המן הרשע ומחשבתו 
אשר חשב והפיץ אחר האגרות הראשונות מי"ג בניסן 
[אסתר ג, יב; ח, ט] כנגד 70 יום שעשו המצרים חסד עם 
יעקב אבינו )ירושלמי, סוטה א(. מה טוב אפוא, לקרוא 
פסוק בזמנו )כסנהדרין קא.( במגילת אסתר )אם לא את 
כולה...( פרק ח, ג־טו"ב )"ותוסף אסתר"... עד "כי נפל פחד 
היהודים עליהם"(, ואת "אגרת מרדכי" )ב"תרגום שני"(.
***
הגה"צ ממאקאווא זצ"ל אמר, שהיום בזמן הזה מסוגל 
לניסים ונפלאות כבימים ההם, והטעים את לשון הכתוב 
[אסתר ח, ח] "ואתם כִ תבו על היהודים כטוב בעיניכם 
בשם המלך  - מלכו של עולם", והנה כי־כן "הדת ניתנה 
בשושן הבירה, ומרדכי יצא מלפני המלך..." בעשרה 
לבושי־יקר, ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
***
פעם אחת הזדמן להגה"ק ה"דברי חיים" מצאנז לערוך ביום 
זה חמש בריתות־מילה. בברכה נתן לכל חמשת התינוקות 
את השם "מרדכי", מבלי ששאל את פי אבותיהם, על שם 
הישועה שבאה ביום זה על ידי מרדכי היהודי.
"הדור קבלוה בימי אחשוורוש" [שבת פח] "מאהבת 
הנס" )רש"י שם(, כלומר, בגין הנס נתקרבו ישראל אל 
התורה, והרגישו היטב ונפשותיהם חשו בפועל כי התורה 
היא "אורה", המילה היא "ששון", התפילין הן "יקר", ויום 
טוב הוא "שמחה" אמתית [ה"שפת אמת", פורים]. ראוי 
כיום להרבות בלימוד התורה, להיות נוכח בברית ולהתעטר 
[כשחל ביום חול] בפאר התפילין יותר ממה שרגיל מדי 
יום.
***
בשנת ת"ש הודיעו הרוסים לאלפי הפליטים היהודים 
בגליציה המזרחית שהם יכולים להרשם כאזרחים רוסים, 
והרה"צ ר' איציקל מאנטוורפן זצ"ל אמר שלא יירשמו. 
בליל שבת קודש, כ"ג סיוון, הגלו הרוסים לסיביר את כל 
אלה שלא נרשמו. הגולים ראו בכך גזרה איומה, אך הרה"צ 
אמר שיום זה מוכן לטובה, וממנו לא תצאנה רעות. דבריו 
נשארו סתומים עד סיוון תש"א, שנה אחרי: הגרמנים 
ימ"ש כבשו את מזרח גליציה והרגו את כל יהודיה, בעוד 
שכל הגולים נשארו בחיים...
***
דבר בעתו מה טוב, לכוון שבעתיים בזמר "ברוך ה' יום יום" 
[בזמירות לסעודה שניה] בחרוז "עילם שת כסאו... מעבור 
בשלח פדה את עבדיו", מענייני דיומא [הצלת נס פורים]