אנו נמצאים כיום בתקופה לא פשוטה לעם ישראל, בכל 

הנוגע לענין ארץ ישראל. ארץ ישראל היא ארץ של אמונה, ובלי 

אמונה חזקה - אי אפשר להחזיק מעמד בארץ ישראל. כי כל 

דבר בקדושה שעושים בארץ ישראל הוא עם אין סוף מניעות 

ומלחמות נגד הקדושה. 

עם ישראל כספו במשך כל הדורות לארץ ישראל, כי התיקון שלנו הוא רק 

בארץ ישראל. ולכן אמר פעם רבינו הקדוש שכל פסיעה שהוא פוסע היא 

לארץ ישראל. ורבינו הקדוש אף זכה וקיים את הדברים הלכה למעשה, ונסע 

במסירות נפש ממש, ובסכנת נפשות גדולה לארץ ישראל. כי ארץ ישראל 

היא מקום הקדושה, ומיד כשהלך כאן ד' אמות, עמד ואמר שכבר פעל את כל 

התיקונים הגדולים שרצה. 

על כך שמעתי מעשה מאיזה חסיד ברסלב, שעלה לארץ ישראל אחרי 

השואה, ולא היה לו אישור כניסה לארץ. שאלו אותו אנשים בספינה: 'איך 

אתה נוסע, והרי אין לך אישור כניסה לארץ?!'. השיב להם: 'והרי כאשר 

אגיע לארץ, ארד לחוף ואלך שם ד' אמות - שוה לי כל הטירחה והיגיעה כדי 

ללכת ד' אמות בארץ ישראל', וכמו שעשה רבינו 

הקדוש, שהלך ד' אמות וכבר הסכים לשוב לביתו. 

רואים את האהבה שהשריש רבינו הקדוש לחסידי 

ברסלב על ארץ ישראל.

כשעלה לארץ ר' אברהם ב"ר נחמן זצ"ל, אמר 

לאנ"ש: 'עלו לארץ ישראל ואל תישארו ברוסיה, כי 

ילדיכם לא יישארו בדת', וכך אכן היה, לצערנו הרב, 

שרובם נפלו מיהדותם בעקבות הקומוניזם, ולבסוף 

הודו שר' אברהם ב"ר נחמן צדק. ולשאלתם: 'מה 

יהיה עם אומן?', ענה להם ש'עכשיו יש דרך כבושה 

להגיע, ויכולים לבוא מארץ ישראל לאומן', כפי 

שהיה תקופה קצרה אחר כך. 

הצדיק כידוע הוא בחינת פנימיות ארץ ישראל 

)יסוד ומלכות(, ולכן אנ"ש היו אומרים תמיד, שכאשר נמצאים בארץ ישראל 

מתגעגעים לציון הקדוש של רבינו באומן, וגם כשנמצאים באומן מתגעגעים 

לארץ ישראל. ובאמת מקובל שלכתחילה לא לשהות בציון הקדוש סתם כך, 

בנסיעה רגילה, יותר משבועיים.

ארץ ישראל והצדיק קשורים יחדיו, ולכן אומר רבינו הקדוש על הפסוק "ארץ 

אוכלת יושביה", שהארץ הקדושה והצדיק הקדוש אוכלים את יושביהם, 

היינו את הדבוקים בקדושה, עד כדי כך שהם נהפכים להיות קדושים כמוהם, 

כמו מי שאוכל איזה מאכל שהופך להיות חלק ממנו, כך ארץ ישראל והצדיק 

אוכלים את האנשים הקדושים והם נהפכים למהותם ולהיות קדושים 

כמוהם. 

כל רגע שזוכים להיות בארץ ישראל נכללים במקום הקדושה, ולכן עלינו 

להודות להקדוש ברוך הוא על כל רגע שאנו זוכים להיות בארץ הקודש ולבקש 

ולהתחנן מלפניו יתברך שנזכה בארץ ישראל במהרה לגאולה השלימה.

מי לנו גדול ממשה רבינו שהתפלל תקט"ו תפילות כדי לזכות להיכנס לארץ 

ישראל, ואף על פי כן לא זכה להיכנס. מכאן רואים את גודל הרצון הכיסופים 

שראוי וצריך שיהיו לכל אחד מאיתנו על ארץ ישראל, ולהתפלל שה' יתברך 

ישים שלום בארץ על כל בני ישראל היושבים בארץ ישראל, ונזכה כולנו, 

יושבי ארצנו לקדושת ארץ ישראל ולהפצת התורה והמצוות לכל. 

מעלת ארץ ישראל היא גדולה מאד, וכל מטרת יציאת מצרים היתה, כידוע, 

להביא את עם ישראל לארץ ישראל. הראשון שזכה בארץ ישראל היה 

אברהם אבינו, אשר מסר נפשו על ארץ זו, ועזב את משפחתו ומולדתו כדי 

לבוא לארץ ישראל, ומיד שהגיע היה רעב בארץ, וזה היה עבורו ניסיון גדול, 

כי חשב שארץ ישראל, שהיא ארץ מקור השפע, ולא שייך שיהיה בה רעב, 

ואף על פי כן עמד בניסיון ולא כפר בטובת ארץ ישראל, רק המשיך להאמין 

בקדושתה וגדולתה. 

ארץ ישראל יש בה קדושה גדולה כל כך שאינה יכולה לסבול את מי שלא 

שומר על קדושתה. ולכן כתוב שהיא מקיאה את יושביה כאשר אינם שומרים 

על מצוות התורה. ולכן יש אנשים רבים שלא שומרים מצוות שיוצאים מארץ 

ישראל, וחושבים שזה בגלל שהם בחרו בזה - לא להיות בארץ ישראל, אבל 

באמת הסיבה היא שארץ ישראל אינה רוצה אותם, כי ארץ ישראל רוצה 

דווקא את מי שמקדש את הארץ הזו על ידי תורה ומצוות. 

יצא לי פעם לנסוע עם נהג מונית ירושלמי ערבי, והוא סיפר לי: 'אני עובד 

רק במקומות החרדיים, כי אני יודע את מעלת שומרי המצוות, ובאמת לנו 

הערבים אין התנגדות לשומרי המצוות שנמצאים בארץ ישראל'... על כל 

פנים זה ידוע שבארץ זו גרו לפני שנים רבות יהודים בצד ערבים, והערבים 

העריכו את שומרי המצוות, כי הם יודעים שארץ ישראל שייכת לשומרי 

מצוות התורה.

וזה היה חטא המרגלים, שפגמו בארץ ישראל כי לא 

היתה להם את המסירות נפש שצריך בשביל לכבוש 

את ארץ ישראל ובשביל לגור בה. ולכן לגור בארץ 

ישראל כמעט במשך כל הדורות זה לא היה דבר 

פשוט, כי מקום קדוש כזה דורש מכל מי שנמצא בו 

שינהג בקדושה מיוחדת. וכשלא מתנהגים כך ח"ו, 

הרי זו "ארץ אוכלת יושביה". ובזה טעו המרגלים, 

שאמרו שארץ ישראל היא "ארץ אוכלת יושביה" 

כשראו את תושבי הארץ הנוכריים קוברים את 

מתיהם, שזה נאמר דווקא על מי שמתנהג כמו 

הנוכריים והגויים אבל מי שמתנהג על פי התורה, 

אזי אדרבא - הוא זוכה לכל המעלות שנאמרו על 

יושבי ארץ ישראל, ומוחלים לו על כל עוונותיו, מכיון 

שהוא רוצה להידבק בקדושת הארץ. 

רבינו הקדוש אומר בתורה ז', שארץ ישראל היא ארץ האמונה, כי באמת 

בארץ ישראל רואים כל הזמן ניסים, ואי אפשר לחיות בארץ ישראל אם לא 

מאמינים שה' יתברך יעשה לנו ניסים - הן בענייני חינוך הבנים, הן בענייני 

הפרנסה, הן בלימוד התורה וקיומה וכו' וכו'. 

לכן חטא המרגלים היה כל כך חמור, כי פגמו בתכלית יציאת מצרים, 

ובאמונה בהקב"ה שיכול לתת להם את ארץ ישראל בקלות, כפי שהיה 

באמת אחר כך, שיהושע כבש את ארץ ישראל בניסים גדולים. ולכן, מכיון 

שפגמו באמונה שהקב"ה יכול לתת להם את ארץ ישראל, על כן לא נכנסו 

לארץ, ומתו במדבר. כי כל הנסיון של העליה לארץ ישראל והשהייה בה הוא 

נסיון האמונה, ומי שאין לו את האמונה הזו, הוא לא זוכה לארץ ישראל. 

ולכן הלך כלב להשתטח על קברי אבות, כדי להתחזק באמונה שהקב"ה 

הבטיח את ארץ ישראל לאבות הקדושים, ובודאי כשהשתטח על קברם 

בחברון, מלבד מה שביקש שה' יושיעו מעצת המרגלים, בודאי זכר שם את 

ההבטחה שהקדוש ברוך הוא הבטיח את הארץ לאבות הקדושים, ושבזכותם 

עם ישראל יכולים לזכות לארץ הקדושה. 

נמצא שמי שרוצה להיות בארץ ישראל מבלי שהארץ תקיא אותו, צריך 

באמונה ובקיום המצוות, וכך נזכה במהרה בימינו לביאת משיח צדקנו ולבניין 

בית המקדש ולהתגלות הצדיק ואורו בארץ הקודש, במהרה בימינו אמן.

שבת שלום ומבורך!