ח"י מדור לדור
ג'ורג'ו רניירי נולד בעיר פיסה באיטליה ב-1916. השם ג'ורג'ו ניתן לו על שם סבו, ואילו רניירי על שם הפטרון של העיר פיסה. שם עברי לא הוענק לו. כאשר הגיע הרב של פיסה ורצה למול את הרך הנולד, הושבו פניו ריקם.
וכך גדל ג'ורג'ו בבית שהיהדות לא חדרה אליו כלל. הוריו אמנם לא הכחישו את מוצאם, אבל הוא חי בפועל כתינוק שנשבה בין הגויים. הדברים הגיעו לידי כך שהוא לא ידע שהנו יהודי, וכאשר נשאל מהי דתו, השיב שאינו יודע.
פעם, כשהיה בן עשר, יצא עם אמו לקניות, והם ניצבו מול חלון ראווה של חנות נעליים. בין היתר הוצגו שם נעליים עשויות מקש. אמו אמרה לו: "על חפץ גרוע כזה, שצפוי להתבלות תוך כמה ימים, נהגו לומר אצלנו 'כך תאריך גלות ישראל'". ג'ורג'ו לא הבין מהי כוונתה, וביקש ממנה להסביר את דבריה. מתשובתה למד, לתדהמתו, שהוא יהודי שנמצא בגלות ובהסתר פנים.
לאחר כמה חודשים הביאה אותו אמו, לראשונה בחייו, לבית כנסת, לבר מצווה של חברים. בדרכם לשם אמרה לו: "אנו היהודים לא נמשכים אחרי פסלים ותמונות כמו שכנינו הקתולים, אלא אחרי ספר אחד, המלמד אמונות ישרות ומידות טובות", ועוד אמרה לו כי "כאשר תיכנס לבית הכנסת, תשאיר את הכובע על ראשך, כי אנו נוהגים לכסות את ראשנו בבית הכנסת לאות כבוד, ולא מסירים את כיסוי הראש, כפי שעושים הנוצרים בכנסייתם".
אמירות אלו עוררו את ג'ורג'ו הקטן להתוודע ליהדותו. הוא רכש תנ"ך בתרגום איטלקי, ובמשך הזמן קרא בו מתחילתו ועד סופו. בימי נעוריו העמיק את לימודי היהדות ואף החל לקיים מצוות, לבש ציצית, קבע מזוזה על פתח חדר השינה שלו, ובשבתות הלך לבית כנסת. הוא התחבר ליהודים והשתתף במחנות הקיץ שלהם. באוניברסיטה הכיר סטודנטים מארץ ישראל, ובעזרתם למד עברית.
כאשר סיים דוקטורט למתמטיקה, בגיל 21, החליט ג'ורג'ו שכדי לחזק את שיבתו ליהדות, עליו לעבור ברית מילה, שהיא יסוד היהדות, ולשם כך פנה לרבה של מילאנו. הרב עשה את ההכנות הדרושות, וביום ח"י בתשרי תרח"ץ, בחול המועד סוכות, נימול ג'ורג'ו ונקרא שמו בישראל גרשון.
רעיון העלייה לארץ ישראל הבשיל במוחו של גרשון, אבל מימושו לא היה פשוט כלל. המנדט הבריטי ששלט בארץ נעל אותה בפני יהודים כמעט לחלוטין, אבל בעזרת קשריו של אביו, שהיה גנרל בצבא האיטלקי, עם הקונסול האנגלי בפירנצה, קיבל אשרת תייר, ובפורים תרצ"ט הפליג מנאפולי לארץ ישראל.
כאשר פג תוקף אשרת התייר, ניסה גרשון להשיג מהבריטים סרטיפיקט כדי לשהות בארץ באופן חוקי, וכאשר לא הצליח בכך החליף את שמו, וכך הפך גרשון צרפתי לגד בן-עמי. הוא עשה חיל בארץ והעמיק את השכלתו התורנית בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה וב'מרכז הרב'. גד נישא לרחל, וביום ח"י בתשרי תש"ח, עשר שנים בדיוק לאחר שנימול, זכה להכניס את בנימין, בנו בכורו, בבריתו של אברהם אבינו.
לאחר מכן הרחיב גד את השכלתו הכללית, ועל הדוקטורט במתמטיקה שקיבל באיטליה נוסף דוקטורט בלשון עברית שקיבל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שימש כמרצה, ואף כראש החוג לעברית ולשפות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.
חלפו השנים, ובנו בנימין נישא למרים. בח"י תשרי תשל"ה כרעה מרים ללדת. בדרך לבית החולים הקריה בתל-אביב, אמרה רחל לגד: "אני מרגישה שזו בת, מפני שאם היה זה בן, הוא היה צריך להיוולד לפני שמונה ימים, כדי שהברית תתקיים היום..."
ואכן, באותו יום נולדה הנכדה הבכורה, נועה רחל.
חלפו שנות דור נוספות, שבהן קיבל פרופ' גד בן-עמי פרס ישראל עבור חקר הבלשנות הכללית, ובמוצאי יום כיפור תשס"ו נולד לו נין בכור, שנכנס בבריתו של אברהם אבינו בח"י בתשרי...
גד בן-עמי ניצב בגיל 89 בפני הקרואים בסעודת הברית של נינו, יהונתן, וסיפר בהתרגשות את סיפור שיבתו ליהדות ואת סגולת ח"י בתשרי בחייו. כעבור שלושה חודשים, בנר שישי של חנוכה, כאשר קוראים בתורה "ביום הששי נשיא לבני גד", החזיר את נפשו הטהורה לכור מחצבתה.
יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]
סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:
http://www.arachim.org/Events.asp
http://www.arachim.org/Video-Lectures.asp#3
http://www.arachim.org/Articles.asp
הרצאות, תובנות, עצות מועילות לכל עניין:
סרטים:
http://www.hidabroot.org/Media.asp
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות התורה הקדושה וזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות בית ישראל ולזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא וזכות התורה הקדושה תגן בעדם ובעד כל אשר להם ובעד כל ישראל אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה עם כל משאלות הלב של ישראל בטוב הנראה והנגלה אמן כן יהי רצון.
