בס"ד

החדשות מסעירות. מתחם הענק של המפעל הנחשב בתבל פתח את 
שעריו. למוצריו יצאו מוניטין בכל העולם. באיכות, בטיב, ובמחירים 
השווים לכל נפש. הם משפיעים על כללי ההתנהלות בכל השווקים. 
בהזדמנות זו נשאל מנהל המפעל, מהו סוד ההצלחה. הוא ניאות 
לחשוף נקודות חשובות: 
ראשית, המוטיבציה היוצאת דופן של פועלינו, מושגת בזכות היחס 
המיוחד. הם אינם רק פועלים, הם שותפים לכל דבר. להצלחה, 
לשגשוג, לסיפוק. שנית, כל פועל יודע בדיוק את משימתו ומודע 
לחיוניות של חלקו. אנו מקפידים לשבץ כל אחד במקום התואם את 
אופיו. וכך ההתקדמות משותפת לכולם, עומדים ביעדים ומצעידים 
את התוצרת להישגים נפלאים.
מאחורינו מ“ט ימי ספירה וציפייה, חג 
שבועות ומתן תורה. קיבלנו ביד אוצר, תורה 
קדושה מלאה סגולות נפלאות, באמצעותם 
ניתן לשנות את פני תבל, לרומם את החיים 
לרקיעים חדשים. מתן תורה העניק לנו את 
ההרגשה המוחשית בממשיותה ומשמעותה 
של כל עשייה יהודית פשוטה.
היכולות והכוחות בידינו, כעת נפתח מפעל 
החיים הגדול בתבל. השגרה אליה אנו יוצאים במוצאי החג, מזמינה 
אותנו למשימות החיים החשובות באמת – לתקן עולם במלכות שד-
י, להשלים את הנפש עם עוד מסכת, עוד לימוד, תפילה, התבודדות 
ועבודת המידות. עם היעודים הללו אנו יוצאים אל השנה החדשה. אך 
במה הכל תלוי, מה ישפיע על עתידנו ויהפוך את האוצר הגדול לנכס 
ממשי בחיינו? הכל תלוי ועומד על משמעותו של יום אחד בחיינו. 
יום חיים
מהו יום חיים? המשמעות כמובן משתנה מאדם לחברו. יש לך אדם 
שבשעות הבוקר המוקדמות, כבר נושא על גבו שעות ארוכות – 
מחצות ועד שחרית – של תורה, תפילה, התבודדות ותענוגים נצחיים, 
וכעת הוא ממלא בזריזות מטלות כלשהן, ומסיים בחדווה ובקלילות 
משימות שאנשים אחרים יגררו במשך שעות. יום בחייו, ארוך ועשיר. 
די לנו ביום יומיים שכאלה במשך השבוע, כדי לכבוש עולמות. ואם 
נושפת במפרשים רוח של קבלת התורה, והנפש יודעת מה ועד כמה 
פועלת כל מצווה או מילה של קדושה, אין לשער את הרווחים. למען 
האמת, עם בהירות שכזו, גם מי שטרם זכה להאריך את ימיו ולנצל 
את שעותיו בזריזות והספק, יצליח לרומם את עצמו לגבהים, 
עם כמה הספקים פשוטים וקטנים כביכול. משום שהוא יודע 
ומאמין שעצם היותו יהודי בן של מלך, ובקדושת נשמתו, כל 
מעשה ’קטן‘ נושא ערך עצום שלא יתואר. וכל תנועה לכיוון 
הקדושה, חוצה במרומים קילומטרים.
כך מתנהל מפעל מצליח, וכך מתקיים מפעל החיים. 
הדבר נכון גם לגבי מי שמצליחים למלאות את 
יומם לפי הסדר שהוכתב להם. וגם למי 
שאינם מצליחים לעמוד בכך ממש, אך זוכרים תמיד שבכל מעשה 
והספק יש מילוי רצון השם. וגם אם למראית עין, התפקיד וההספק 
נראה זניח, היסוד לשמירת הזמן האמיתית היא ההבנה, שזוהי 
השליה. משום שבצבאו של מלך כל תפקיד נצרך למען התכלית 
באותה מידה. והפועל הזוטר היושב על הכלים, חייב לחוש את אותה 
להיטות וחדוות יצירה, כמו זו הפועמת בליבו של נושא התפקיד 
המרשים, משום שאת תפקידך רק השי“ת קובע. 
אין ספק, שהיצר מנסה בכל דרך למוטט את ההצלחה הזו. הוא 
ישתדל לצייר לנו מציאות מעוקמת של ”לא כלום“. וכביכול היום אינו 
יום חיים, וכאילו אתה אינך כשאר הפועלים המוצלחים. איזה כוח 
ישמר בידינו את מושכות ההצלחה?
אכן, לשם כך אנו זקוקים לעוז והגבורה 
שקיבלנו בעת מתן תורה. הכח הזה המשיך 
ללכת לפנינו בעמוד אור באמצעות משה 
אהרון ובניו שעמדו על משמרתם במשכן. 
לחזק ולרומם את ליבו של כל פועל וחייל 
במפעל חיי עולם. היום, אחר החורבן, שרוי 
הכוח הזה אצל הצדיקים. עצותיהם, תורתם 
ורוחם מסוגלות להאיר בלב כל אחד את העצה 
והחיזוק הנוגעים לו. ולהחזיר אותו אל מערכות 
החיים בחשק מחודש. 
שבועות, מאיר עלינו את המשמעות הנפלאה הזורחת כעת מתוך 
פרשת ’נשא‘ – נשיאת ראש, סופרים אותך! הינך חלק מסגל בכיר של 
עובדי מפעל החיים הגדול ובעל המשמעות החיונית ביותר בתבל. 
מקור האנרגיה
את האמת הזו מאירות ומגלות פרשיות המשכן. אנחנו קוראים שם 
על הסדר המופלא השורר סביב משכן הקדושה. סדר הדגלים, סדר 
משרתי השם, הכוהנים והלווים. לכל אחד מקום, לכל אחד תפקיד. 
כל ישראל ספורים ומנויים כולם ולכל אחד תפקיד לפי שבטו ודגלו. 
המסר ברור וחד – אף אחד בעולם לא יוכל להחליף אותך. ואם 
אינך מסוגל לבצע משימות כבדות, תינתן לך משימה התואמת את 
יכולותיך. 
לשם כך עלינו להידבק במחנה שכינה בצדיקים ובתלמידיהם – להבין 
שיש לקחת על הכתפיים מידה כלשהי של יגיעה בעבודת השם. בני 
לוי התייחדו בעבודת היגיעה. ויש בכך מידות ושיעורים שונים. בני 
קהת בעלי הנפש ”בכתף יישאו“ – נושאים על גבם את עבודת היראה 
באופן תמידי. ויש גם בני גרשון ומררי. שמם מעיד על מקום עבודתם, 
מרירות ותחושת גירוש. אבל גם הם נצרכים במידה שווה להביא 
השראת שכינה למקום שכזה. אשרי להם! במפעל החיים מחלקות 
שונות, משימות מגוונות, והמטלות מתחלפות. לעיתים אתה כאן, 
ולפעמים שם. יתכן שיזדקקו לך לפעמים במקום עבודה ’מררי‘ או 
’גרשוני‘. רק אל נא תשכח את מעמד קבלת התורה, גדולת התפקיד 
ועבור מי הינך ניצב שם על המשמרת. עם ידיעה שכזו ניתן לצאת 
לקראת שנת עבודה וצמיחה חדשה. באור התורה הקדושה, ובעקבי 
הצדיקים מורי הדרך.   [עלה לתרופה]