סגולות רבות יש לשבועות. עם זאת, מוטב להתעמק בכמה בודדות מאשר להתערבב ולא לדייק עם רבות. בכתבה שלפניכם, הבאנו את ייחודיותו של החג, שבא להעלות אותנו רוחנית עד כדי רוח הקודש. כן, עד כדי כך.
מנהג של תיקון ליל שבועות מיוחס לבעלי הקבלה שבצפת - לר' יוסף קארו האר"י ז"ל ומשם התפשט בכל תפוצות ישראל.
היה אמנם גם חלק אחר בעם שעשו כמעשה הזה, אך מהם לא נשתמרו ב"ה. פילון האלכסנדרוני מביא מסורת שמנהג האיסיים בליל שבועות להיות נעורים כל הלילה והיו עוסקים במנהג חסידותם ובתפילות כל הלילה.
בזהר פרשת אמור (דף צ"ח) מובא "ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וההוא ליליא בנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתייא לאזדווגא ביה במלכא ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי" .
פירוש: "כי החסידים המנדדים שינה מעינהם ועוסקים בתורה בלילה הזה מורישים ירושה גדולה להם ולבניהם בשתי העולמות. ואולי בגלל זה הם מקבלים שתי כתרים ובזה הלילה כנסת ישראל שהיא השכינה מתעטרת עליהם ומתיחדת עם המלך בתפילת המוסף ומאירים על אותם שסייעו אל היחוד על ידי עסק תורתם בליל שבועות" (הפירוש מבוסס על מתוק מדבש ופרושו של הרב שמול אליהו שליט"א).
במגן אברהם כתוב: "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ הפשוט לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה".
מרן רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך", "כסף משנה" ו"בית יוסף" במשך חמישים שנה ומעלה הייתה נשמת המשנה מופיעה אליו, לאחר שהיה מאחר ללמוד בלילות משניות ומגידה לו עתידות ושאיפות. כל מה שאמרה לו נתפרסם בספר שנקרא "מגיד מישרים" .
יש לנו בעניין זה גם עדות מעניינת, הרי זו עדות של המשורר שירת לכה דודי של רבי שלמה אלקבץ. הוא הכיר את רבי יוסף קארו עוד בהיותו בגולה, בטרם שבא לצפת. באחד ממכתביו של ר' שלמה מסופר: "הסכמנו החסיד (רבי יוסף קארו) ואני עבדו ועבדכם מהחברים לעמוד על נפשנו ליל שבועות ולנדוד שינה מעינינו ותודה לאל כן עלה בידינו כי לא הפסקנו רגע וכל זה באימה ביראה בניגון בטעם לא יאמן בי יסופר ואמר כך למדנו משנה כל סדר זרעים, ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו שתי מסכתות זיכנו בוראנו ונשמע את הקול המדבר בפי החסיד...קול גדול בחיתוך אותיות.
'ידידי אהובי שלום לכם. אשריכם ואשרי יולדתכם... אשר שמתם על נפשיכם לעטרני בלילה הזה'. קולה של השכינה סיפר להם על מצבה העגום של השכינה – הלא היא הכלה: 'אשר זה כמה שנים נפלה ראשי ואין מנחם לי ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות.' הקדוש ברוך הוא נטש אותה בגלות ובניה 'שוכבים על מטות שן וסרוחים על ערסותם', ישנים וחולמים על 'אלילי זהב וחמדת הממון' שבגינם הם מעדיפים להישאר בגלות על פני הדבקות בה: 'ואלו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות מהצער אשר שאני שרויה בו לא הייתה נכנסת שמחה בלבבכם ולא שחוק בפיכם בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר'.
הרושם היה נורא הוד. רבי שלמה הלוי אלקבץ שהיה באותו מעמד מעיד: 'כולנו געינו בבכייה מרוב השמחה וגם בשמענו צרת השכינה בעוונותינו וקולה כחולה מתחננת אלינו.' ואז התחזקה השכינה והחלה לעודד אותם: 'חזקו ואמצו ועלצו בני ידידי המהדרים ואל תפסיקו הלימוד כי חוט של חסד משוך עליכם ותורתכם ערבה.' היא המשיכה וביקשה: 'עמדו על רגליכם והעלוני' עד שהשתנה קולה – השכינה פנתה לנוכחים ותבעה מהם לעשות מעשה: 'ועלו לארץ ישראל כי לא כל העתים שוות ואין מעצור להושיע בין רב למעט... לכן מהרו ועלו כי אני המפרנסת לכם ואני אפרנסכם ואתם שלום וביתכם שלום וכל אשר לכם שלום.' כתוצאה מכך: 'נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק הלימוד מפינו בגילה ורעדה.
בספר "פתורא דאבא" כתוב: "ודע בי כל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש רשב"י בהקדמת בראשית וז"ל, "דיפיק ההוא שתא בשלם וכו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שאל ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות כו".
גם בעל מגן אבות (הרשב"ץ) אומר מי שלא ישן בלילה של שבועות מובטח לו שישלים שנתו.
ההבטחה: מי שלא ישן בליל שבועות - ישלים שנתו
יש מן המקובלים שאינם מדברים באותו הלילה שום דבר בטל עד אחר "כתר", זוהי סגולה להנצל מכרת שכן "כרת" אותיות "כתר" ושימו לב שהעניין בזוהר להכתיר כתרים הינו עד המוסף ולכן תיקנו את הסגולה הזו עד המוסף לא לדבר בכדי לא לגרוע מהלימוד של הלילה.
אחר אמירת התיקון נוהגים ללכת לטבילה. בשנת שע"ב נדפס לראשונה בקראקא תיקון ליל שבועות בתוספת לסידור תיקוני שבת בשנת ת"ח נדפס התיקון לראשונה בצורת חוברת. מסופר על חסיד אחד בליל שבועות, ביושבו ליד שולחנו של רבי ישראל מרוז'ין, עלה הרהור בלבו הלא צריך לומר תיקון ליל שבועות וכאן אנו יושבים ליד שולחן הרבי ואיננו אומרים תיקון. הרגיש רבי ישראל במחשבתו של החסיד ואמר לו: "תערוך לפני שולחן" הם ראשי תיבות של תיקון ליל שבועות. ללמדך שלא התיקון עיקר.
ולבסוף, תפילה שיותר ידועה אך פחות ידועה מקורה. למדנו בשער הכוונות ענין חג השבועות והגענו לתפילה שמצא אותה רבי שמואל ויטאל – בנו של רבי חיים ויטאל - בתוך מחזורו של אביו בו הוא מציין את אשר מצא אביו במחזורו של האר"י ז"ל אשר היה בנוסח אשכנז וזה לשונו:
"אמר שמואל גם זה מצאתי מכתיבת ידי מורי ז"ל ואמרתי לכותבו במקום הזה כי כאן מקומה. "גם זה מצאתי בספר המחזור של מורי ז"ל כמנהג אשכנזים בסוף חזרת העמידה של ש"ץ דיום א' של שבועות שם כתוב מבחוץ כתיבת ידי מורי ז"ל יום שבועות כו'.
סגולה לשבועות: כך תבקשו על פרנסה
יום שבועות יקרא ג"פ י"ג מדות ואח"כ יאמר תפילה זו:
רבש"ע מלא כל משאלותי והפק רצוני ותן לי ולבני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם ומלטנו מיצר הרע ומפגע רע ותן חלקנו בתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה לעשות מעשים טובים בעיניך וללכת בדרכים ישרים לפניך. וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים הארוכים ולחיי העוה"ב ושמרנו ממעשים רעים ומיצר הרע ומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם והבוטח בה' חסד יסובבנהו אכ"יר .
ויחזור התפילה ג"פ ואחר כך יקרא ג"פ "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" כו' וכן יעשה במוסף וביום ב' ביוצר.
לעומת זאת, אפשר גם לבקש על הפרנסה לפי בעל ה"שער יששכר": "חג השבועות זמן השפעת פרנסה ובני חיי ומזוני אמרתי כי אז בחג השבועות זמן השפעת פרנסה ובני חיי ומזוני כיון שהעולם נברא בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקרא ראשית ובעת מתן תורה עמודי שמים ירופפון אם לא יקבלו ישראל את התורה יהפך העולם לתהו ובוהו על כן מגיע לישראל העולם הזה כדין מציל מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר שהרי זה שלו" (שער יששכר, מאמר חג הבכורים).
ולפי ליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' רס"ז) אפשר גם לבקש על הרפואה לנשימה "שבועות הוא רפואה להריאה כי ה' כנפי ריאה בנגד ה' חומשי תורה (תיקון כ"ה) ובשבועות יכולין לקבל חיות חדש.
וכן קריאת פרשת אמור סגולה לבנים הכתובה בספר עטרת ישועה: "אמור וגו' ואמרת". הוא ב' פעמים אמור עולה פר"ו ורב"ו וקריאת הפרשה זו תוכל להיות סגולה לבנים וזהו להזהיר גדולים על הקטנים היינו להוליד ילדים קטנים" (עטרת ישועה).
ויהי רצון שיאמר אבינו לצרותינו די ולא יתקיים בנו הפסוק "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון.
