באור החיים (דברים א,לח) מובא שמשה רבנו לא נכנס לארץ שאחרת המקדש לא היה נחרב כשבנ"י היו חוטאים והיה ח"ו מגיע שמד לישראל. אולם אם כך אז קשה מהו שהתורה אומרת מפורשות שלא נכנס בשל חטא מי מריבה וגם חטא המרגלים?-האור החיים עונה על זה, וניראה להוסיף עוד שמשה היה בדרגת מעל הטבע ולכן חיבורו לא"י שהיא דרך הטבע חל ע"י שאר בנ"י, והנה זה נעשה ע"י המרגלים שהיו שלוחי בנ"י, אלא שהם חטאו ופגמו בקשר של בנ"י לא"י ולכן לא יכל משה להתחבר לא"י. והנה משה לא ממש חטא בזה ולכן לא חל עליו כ"ך הכעס, אבל כשחטא במי מריבה שלא קידש את ה' ע"י הכאת הסלע, וזה בא יחד עם זלזול בבנ"י שקרא להם "המורים" אז בזה פגם ממש בעניין של החיבור עם בנ"י לעניין קידוש העולם, ולכן ניפגם הקשר שלו עם מעלת א"י ומימלא זה העלה את הכעס על  ששלח את המרגלים שבזה היה ניראה כאי קידוש השם, שהיה צריך לנסות לשכנעם לסמוך לגמרי על ה' ולא לרגל, לכן היה בזה טיפת כעס, ובמי מריבה עלה העניין הזה ביותר וניגרם שלא יכול להתחבר לא"י ומימלא לא להשפיע גילוי וחיבור קדושה גדול עד שלא היו חוטאים, או שאילו חטאו מיד היו שבים בתשובה ולא מגיעים לצורך בחורבן ביהמ"ק.