בס"ד כב' ניסן

אסרו חג

היום "אסרו חג", חוגגים מיליוני יהודים ברחבי העולם את ה'יום- טוב' השני של חג הפסח הנקרא גם "אחרון של פסח". חג הפסח בכללו הוא חג הגאולה והיציאה מעבדות לחירות. בחג הראשון (ליל הסדר), הדגש הוא על הגאולה ממצרים, ואילו החג האחרון קשור במיוחד עם הגאולה העתידה.

בשביעי של פסח חוגגים את נס קריעת ים סוף (שהתרחש שבוע ימים לאחר יציאת מצרים),

ואת היציאה המוחלטת של עם ישראל מעבדות מצריים. ממילא ביום שלמחרת (איסרו חג בארץ או אחרון של פסח בחו"ל), נמצא כל אחד מישראל בחירות מוחלטת מכל הגבלות העולם ומחובר לקב"ה בקשר בלתי ניתן לניתוק, וחיבור זה פועל ומשפיע על כל השנה כולה.

לגבי "אחרון של פסח" אמר הבעל שם- טוב כי ביום זה מאיר בעולם גילוי אורו של משיח. יום זה הוא יום מסוגל לביאת המשיח מכל ימות השנה.

הרבי מילובאוויטש פרסם את מנהגו של הבעל שם- טוב לאכול ביום זה סעודה לה קרא "סעודת משיח" ועודד את המנהג לשתות בסעודה זו גם כן 4 כוסות יין ולאכול מצה. תפקידה של הסעודה הוא לפעול ש'הארת משיח' המאירה ביום זה, תגיע לא רק לכוחותיו הרוחניים של האדם (שכל ורגש), אלא לכל כוחות נפשו ועד לגופו הגשמי.

על ידי כך חודר העניין של משיח בכל פרטי חייו של האדם ובכל ימות השנה.

ובפשטות אומר הרבי – שבכל יום ויום ובכל פעולה שהאדם עושה יחיה עם האמונה והציפייה לביאת המשיח ולגאולה העתידה, עד שנזכה בפועל ממש לסעוד את הסעודה הגדולה עם משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.