ענן של קדושה ליום כיפור לע"נ יוסף בן סניורו ז"ל
נכתב על ידי izik28, 6/10/2022
בסד
ד"ת לפרשת והפטרת יום כיפור לע"נ יוסף בן סניורו ז"ל
ענן של קדושה
-------------------------------------------------------------
היום הקדוש ביותר בשנה הגיע , ביום זה אנו דומים למלאכי מרום , מתעטפים בקדושה ,צמים כמובן , ומרבים בתפילות רוב שעות היום, אני אישית למרות הצום מאוד אוהב את אוירת קדושת יום כיפור , ממש חיכיתי ליום זה , גם עכשיו שאבא ואמא ז"ל צופים בי משמי מרום , זוכרים את הענן שהיה הולך עם בני ישראל במדבר? הנה תזכורת," וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה, לִפְנֵי הָעָם", בפרשת יום כיפור הענן מפיע שוב אבל בסיטואציה שונה, " וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם
לפני ה" וימתו ויאמר ה" אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת", אנסה לקשר בין שתי הפסוקים .
את הליכת עמוד הענן לפני ישראל במדבר הרמבן מפרש, "וה' הולך לפניהם יומם" - כבר אמרו (ב"ר נא ב) שכל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו הקב"ה עמהם ביום ובית דינו בלילה אם כן פירוש הכתוב שהשם שוכן בתוך הענן והולך הוא לפניהם ביום בעמוד ענן ובלילה בית דינו שוכן בעמוד האש להאיר להם כטעם אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה (במדבר יד יד) וראיתי באלה שמות רבה (יט ו) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' (ישעיהו נב יב) לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניכם שנאמר וה' הלך לפניהם יומם אבל לעתיד לבא אני לבדי שנאמר (ישעיהו נב יב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל וסוד המדרש הזה כאשר הזכרתי כי בגאולה הראשונה היה הקב"ה עמהם ביום ובית דינו עמהם בלילה אבל לעתיד לבא תתעלה מדת בית דינו ברחמים וה' הולך לפניהם השם המיוחד כי אלהי ישראל מאספם עמו ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה (תהלים קלט יב) כי הכל במדת רחמים מיוחדת ור"א אמר כי הכתוב ידבר הוא כלשון בני האדם בעבור כי כח השם ושלוחו הוא הולך עם ישראל כדרך מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיהו סג יב) והאמת שהוא כדרך מוליך לימין משה אבל לא כאשר יבין ר"א ממנו וכתיב כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת (שם יד)"
הכהן הגדול היה נכנס פעם בשנה ביום כיפור למקדש עם עמוד ענן הקטורת שהכהן היה מקטיר, הרמבן שואל ומסביר," כי בענן אראה אל הכפורת. ." כי בענן אראה אל הכפורת. לא אמר הכתוב כי אראה בענן על הכפורת שאילו אמר כן היה במשמע כי ההראות יהיה בענן, וא"כ מה המעלה היתרה שהיתה לכהן גדול יותר משאר כל ישראל, והלא כל ישראל היו רואין הכבוד בענן, הוא שכתוב (שמות טז) והנה כבוד ה' נראה בענן אל כל בני ישראל, ועוד כתיב (שם לג) וראה כל העם את עמוד הענן. אבל עתה כשאמר כי בענן אראה על הכפורת, באר כי לאחר שיבא שם בענן ישמט הכבוד מן הענן ויהיה מתראה על הכפורת, ומפני זה סמך ההראות אל הכפורת, וכן דרך הכבוד בכל שאר ימות השנה להראות שם על הכפורת, וכהן גדול אינו רשאי להכנס שם בשאר ימות השנה כי אם ביום הכפורים, ולפיכך היה צריך ביום הכפורים לקטורת כדי שיהיה לו כסות עינים ולא יזונו עיניו מזיו הכבוד. ורז"ל דרשו, כי בענן אראה על הכפורת, בענן הקטורת, ומכאן שהיה צריך לעשות ענן הקטורת לפני ולפנים, לא שיתקן מבחוץ ויכניס כדעת הצדוקין, וכן הכתוב מוכיח בפרשה שאמר (ויקרא טז) וכסה ענן הקטורת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות, ולכך העמידו בגמרא כי שני כתובים אלו, זה לעונש וזה לאזהרה,כי בענן אראה הוא לאזהרה, וכסה ענן הקטורת, לעונש."
הקב"ה היה מתגלה פעם בשנה בכבודו ובעצמו ביום הכיפורים , אבל היות ואי אפשר לאדם לראות את כבוד ה" פן הוא ישרף באור השכינה ,בא ענן הקטורת שהכהן היה מקטיר כדי להסוות את מראה כבוד
ה", כבוד ה" היה תמיד נראה על הכפורת ," כי בענן אראה על הכפורת" וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת, זָהָב טָהוֹר: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ; וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת; וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו;וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת--יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים; וְנָתַתָּ אֶת-הַכַּפֹּרֶת עַל-הָאָרֹן, מִלְמָעְלָה, וְאֶל-הָאָרֹן--תִּתֵּן אֶת-הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ; וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת--אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"ודברתי אתך מעל הכפרת" - ובמקום אחר הוא אומר (ויקרא א, א) וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר זה המשכן מחוץ לפרכת נמצאו שני כתובים מכחישים זה את זה בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (במדבר ז, פט) ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת וגו', משה היה נכנס למשכן וכיון שבא בתוך הפתח קול יורד מן השמים לבין הכרובים ומשם יוצא ונשמע למשה באהל מועד:"
את אותו הקול אנו שומעים בתפילות יום הכיפורים , בו המלך נמצא בינינו , אותו הקול נשמע גם בשעת לימוד התורה , כמו שכתוב בפרקי אבות," ומנין אפילו שנים, שנאמר (מלאכי ג), אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו" , בהפטרת יום כיפור של שחרית כתוב," אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת 'עֹנֶג', לִקְדוֹשׁ יְהוָה 'מְכֻבָּד', וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר - יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל (במותי) בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" איך מתענגים על ה" תתענג על ה' היא הנחיה לעבודת-נפש של חיבור התענוגות החומריים אל ה'. כשבאים לאכול, למשל, פשטידה, ככל שמסתכלים עליה ונהנים מצורתה ומודים לה' שברא יופי בעולם. אחר-כך טועמים מעט, מרגישים את הטעמים - הירקות והתבלינים השונים, ומודים לה' על כל טעם וטעם המעורב בתבשיל. אחר-כך מודים על כל אחד מהרכיבים - איך ה' השפיע על אותו צמח שיגדל, על אותו עץ שייתן פירות או על אותה תרנגולת שתטיל ביצים, ואיזה מסלול עבר כל אחד מהרכיבים הללו עד שהתערבבו ונהיו פשטידה. וכן הלאה, על כל ביס וביס מודים לה'. וכך על כל שאר הנאות הגוף",כך בדיוק עלינו להודות לה" על ימים קדושים אלו עשרת ימי תשובה ובשיאם יום כיפור שבא רק לטובתנו , כדי שנזכה לחיים טובים מלאים באושר גשמי ורוחני , כך גם אני נוהג בהודיה על זכות אדירה של הוצאת 401 ד"ת במשך 17 שנה , שהחל ב ז אדר ב התשס"ה אודות למישהי מאוד מיוחדת ששמה שמור אצל ה" ,שת"ח ובראש תודה לקב"ה!! , חוברת זו מוקדשת לע"נ יוסף בן סנוירו ז"ל שנפטר בערב יו"כ ולא זכה לזרע של קיימא , כמו כן גם לע"נ הורי היקרים אבי מורי אברהם משה בן גרציא ואימי מורתי מרגלית בת אסתר"ז"ל ת.נ.צ.ב.ה . ענן הקטורת בו שכן ה" במקדש בין הכרובים שהם היו כדמות זכר ונקבה הפונים אחד לשני , בזמן שפניהם היו פונים איש לרעהו , זה סימן שהשכינה שורה בישראל מה שלהפך אם פניהם מנוגדים איש לרעהו.. יהיה רצון שתמיד נהיה איש עם רעהו לא רק באלול ותשרי , ושוב ברצוני להודות על פי הכרובים שכשם שהיו פונים במקדש איש לכיון רעהו כך גם אני זכיתי לראות בכל השנים הללו מה שדיברן אות לכתיבת דה"ת , מה עוד שהמצווה ה400 קשורה בדיני נחלות גשמיים , ואיתם גם נחלתו רוחניים , שהם דברי התורה שאדם כותב בימי חייו , בחודש אלול ותשרי הקב"ה מושיט לנו פרח שושנה " דודי לי ואני לו הרועה בשושנים,"לכל שושנה יש בדיוק 13 עלים והיא יג מידות רחמים של הקב"ה בימים קדושים אלו נפתחיים מעל כל אחד 13 צינורות רחמים שהם מעניקים לאדם את היכולת להתשנות לטובה ,מתי הם נפתחים? בשעה שאנו אומרים את המזמור " לדוד ה" אורי וישעי " המזמור מכיל את שם ה" , 13 פעמים כמספר עלי השושנה ,בכל פעם שאומרים את שם ה" נפתח מעלינו צינור של רחמים וברכה , ירושת נחלת התורה ואותו פרח שייכים למישהי מאוד מיוחדת שכן שלי שלכם שלה הוא ,עד 120! , יהי רצון שניכתב ונחתם כולנו בספר החיים ונזכר לטובה לפני ה" שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה !
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
