"אני אמית ואני אחייה" - אולי בכלל "גילגול נשמות"

מקרא --------------- רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא,  {ר}
וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי:  {ס}  אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה,  {ר}
מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא,  {ס}  וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל.  .
הדברים:-------------------. וכי למה כפל : "אני אני" להקביל ולרמז לפתיח של שלוש עשרה המידות . שחלילה אין אלוהות כפולה לחיים ולמוות . או למחיצה [המכה] ולרפואה. וכי הכל מאיתו יתברך בלבד.ובמידת הדין מחד .וגם במידת החסד הרחמים מאידך

התורה ביקשה להיות כל כולה בארץ .
ובא עניין "עולם הבא" וניתק אותה ממנה -  מהארץ.
להופכה בניגוד לכתוב כי כביכול בשמיים היא .
או מיועדת היא לאחוזה או נחלה כביכול בשמיים .
הקב"ה בלבד אין סופי ואין יסוד באדם שמשיג גבול לעניין זה .
הנכון הוא כי גם אין כנראה  : "איין מוחלט, לאחר פטירת האדם

וזה בבחינת הניסתרות לה' אלוהינו

שלכתחילה אסור היה לנו בכלל להכנס אליהן .

[כל עניין מה שקרוי :"העולם הבא"]
וודאי לא להיות מושפעים כדי להפוך את מצוות התורה .
למאגר של מניות לעולם אחר.
מי שמקיים מצוות התורה בעבור עולם אחר .
מחטיא את המצוות ומפספס את העיקר.
את התורה לא עניינו חיים אחרים.
לבד מהחיים על פני האדמה.
ובכל זאת, משהו מהנסתר ההוא גילתה התורה .
שלאחר מיתתו האדם יוצא הוא כביכול למסע
אל יעד לא ברור הקרוי "עמיו".
או מדוייק יותר חוזר או משהו ממנו חוזר - אל מאגר המכונה "עמיו"
"עמיו" מתייחס לא פעם בתורה דווקא לחיים כאן בתוך העם החי .
ואולי הביטוי "נאסף אל עמיו" מרמז על הוויה מיוחדת אחרת :
מעגלתיות מסויימת.
כעין גלגול נשמות .
כעין הפרדת כוחות בתהליך לאחור :
מה שלאדמה חוזר אליה .
ומה ששיך לאלוקות חוזר אליו .
הנה כי כן הגיהנום וגן העדן
הם כאן עלי אדמה .

משה אהרון