"שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" (דברים טז,יח). "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו" (דברים יז,ח). 'סנהדרין נוהגת כו'. מנא ה"מ? דתנו רבנן: (במדבר לה, כט) "והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם" למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ. א"כ מה תלמוד לומר (דברים יז, ח) "בשעריך"? בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר' (מכות ז,א). הת"ת מביא את הפס' הראשון (טז,יח), ובגמ' במקורות הביאו את הפס' השני (יז,ח); לכאורה מצד המובא בדרשה משמע שזה הפס' השני כי נאמר "בשעריך" ולא "בכל שעריך" (אם כי אפשר שלא דייקו בציטוט הפס', אלא זה כאמירת חכמים כעין שנאמר 'בשעריך', כי "בכל שעריך" הכוונה בשעריך; או שיש לקרוא 'מה ת"ל ב-שעריך' מה התורה אמרה באמירתה "שעריך", שהכוונה לנאמר בכל שעריך, אולם זה דחוק לגמרי כי אין זה דרכה של הגמ' לומר כך [ומה שנאמר בהמשך 'בשעריך אתה מושיב' זה לא ציטוט הפס']), אולם מצד ההמשך שמלמד לשים בי"ד בכל פלך ובכל עיר מתאים יותר למקור הראשון כיון שבו נאמר "בכל שעריך" שמזה ריבו במקומות רבים: 'תנו רבנן: מניין שמעמידין שופטים לישראל? תלמוד לומר (דברים טז, יח) "שופטים תתן". שוטרים לישראל מניין? תלמוד לומר "שוטרים תתן". שופטים לכל שבט ושבט מניין? תלמוד לומר "שופטים לשבטיך". שוטרים לכל שבט ושבט מניין? ת"ל "שוטרים לשבטיך". שופטים לכל עיר ועיר מניין? ת"ל "שופטים לשעריך". שוטרים לכל עיר ועיר מניין? ת"ל "שוטרים לשעריך"' (סנהדרין טז,ב). ממילא בפס' זה נאמר לרבות בכל עיר, ולכן המיעוט "בכל שעריך" מלמד על שעריך ולא בחו"ל, ששם לא שמים בכל עיר. מדוע יש הבדל בין א"י וחו"ל? נראה שזה קשור לנאמר בהמשך "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך" (טז,כ), ודרשו מזה בספרי: '"למען תחיה וירשת את הארץ". מלמד שמינוי הדיינים כדאי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם (ושלא להפילם בחרב)'. (שמעבר לכך שזה נאמר בהמשך אותה הפרשיה, גם במילים יש דמיון "אשר ה' אלקיך נתן לך") שהדיינים קשורים לירושת הארץ והישיבה בה, לכן מובן שיש דגש להרבות בדיינים דווקא בא"י, שיהיה גילוי של דיינים בכל מקום, בכל עיר ועיר להעמיד כוח כראוי לקיום בארץ. אולי עוד אפשר שדרשו מהפס': "רבי יהודה אומר: אחד ממונה על כולן, שנאמר "תתן לך"' (סנהדרין שם). 'אחד ממונה על כולן – זו סנהדרי גדולה' (רש"י). ' ... וי"מ: דאחד ממונה על כולן הוא הנשיא, דקתני בתוספתא שהנשיא יושב באמצע. ונראה לפרש: דאחד ממונה על כולן הוא מופלא שבב"ד' וכו'. אם נאמר שהכוונה לסנהדרין גדולה, הרי שהם המייצגים את תורת ה' בעולם, את רצון ה' שמתגלה בעולם (שהם האחראים לקביעת התורה לכל העולם); ואם נאמר נשיא או מופלא שבבי"ד, הרי הוא האחד שמייצג את האחריות שמעל כולם, שגם זה מרמז כעין כנגד גילוי רצון ה' בעולם, ואף כעין מרמז על ייצוג ה' – האדם שמגלה את ה' בעולם (כעין שהמלך נחשב שיושב על כיסא ה'). לכן כנראה שאף בישיבת בי"ד בכל מקום יש עניין של ייצוג ה' בעולם, של גילוי ה' בכל מקום. לכן יש הבדל גדול בין א"י ובין חו"ל, כיון שבא"י יש את הקשר לגילוי ה' בעולם, וכאן שכינתו מתגלה, להבדיל מחו"ל. לכן דרשו חז"ל: '"לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים" – מכאן אמרו: כל בן ישראל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים. וכל היוצא לחוץ לארץ כאילו עובד כוכבים ומזלות; וכן בדוד הוא אומר ‏(שמואל א כו יט): "ארורים הם כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". וכי עלתה על דעתך שדוד המלך עובד כוכבים ומזלות?! אלא שהיה דורש ואומר: כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו מלכות שמים; וכל היוצא לחוץ לארץ, כאילו עובד כוכבים ומזלות' (ספרא; ויקרא כה,לח). לכן דווקא בא"י יש גילוי של בי"ד בכל מקום, שהם מייצגים את גילוי ה' שמופיע במציאות בכל מקום, אבל בחו"ל זה כמרוחק מה' ולכן אין את העניין שיהיה גילוי של ייצוג ה' בבי"ד בכל מקום. לכן בפס' השני שממנו אפשר לומר את הדרשה נאמר "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו", שעל הסיום של "ועלית" דרשו חז"ל: '"ועלית" מלמד שבית המקדש גבוה מא"י, וא"י גבוה מכל הארצות. "אל המקום" מלמד שהמקום גורם. בשלמא בית המקדש גבוה מא"י, דכתיב "ועלית", אלא א"י גבוה מכל הארצות מנא ליה? דכתיב (ירמיהו כג, ז) "לכן הנה ימים באים נאם ה' (לא יאמר) חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם"' (סנהדרין פז,א). הרי שדרשו שבית המקדש גבוה, שהכוונה וודאי שגבוה במעלתו וקדושתו, וכך גם כל א"י גבוה משאר הארצות (אמנם על א"י למדו מפס' בירמיהו, אבל בתורה מופיע רק על המקדש, ובברייתא לא הביאו אלא רק את הפס' על המקדש, כך שאמנם למדו מפס' בירמיהו אבל ראו בפס' שלנו את המקור שמתגלה בירמיהו, שהמקדש מלמד על כל א"י שגבוה משאר הארצות כמו שהוא גבוה משאר א"י), שכך מובן שמה שמיוחד בא"י שיהיה בכל שער זה בשל מעלת א"י בקדושה וייצוג ה' בעולם, כעין המקדש (ואף למדו שהמקום גורם [בדין זקן ממרא], כך שגם מרמז שהמקום משפיע גם בא"י על חלות של ענין דין במעלה גדולה יותר). אולי אפשר שנאמר קודם לפס' של "בשעריך" "ובערת הרע מקרבך" (יז,ז), שיש בבי"ד משום ביעור הרע בעולם, שזה נעשה במיוחד בא"י, שמכאן עיקר תיקון העולם, ולכן דווקא כאן יש חשיבות לגילוי בי"ד בכל מקום ומקום, כדי להרבות בתיקון עולם. אולי זה גם נרמז בפס' של "בכל שעריך", שבפרשיה קודמת לו נאמר "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני ה' ריקם. איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך" (טז,טז-יז), שמחברים את כל המציאות לה', שזהו הבאת ברכת ה' שנתן לך למקדש, שבכך מביא קדושה ותיקון לכל העולם.