מַתְּנַת הָרְאִיָּה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)
מַתְּנַת הָרְאִיָּה
מֵאֵת:
אֲהוּבָה קְלַיְן. ©
כְּהֶרֶף
עַיִן שִׁנּוּיִים
רוּחַ
קַלָּה יָמִים קְצָרִים
מֶלֶךְ
מֵצִיץ מֵהַחֲרַכִּים
צוֹפֶה
, בּוֹחֵן מַעֲשִׂים.
מַתְּנַת
רְאִיָּה לָנוּ נָתַן
חָכְמָה
וּבִינָהּ אוֹתָנוּ חָנָן
שַׁעֲרֵי
אֱלוּל נִפְתָּחִים
צְלִילֵי
שׁוֹפָר מְהַדְהֲדִים.
עוּרוּ
יְשֵׁנִים הָקִיצוּ נִרְדָּמִים
שׁוּבוֹ
בָּנִים שׁוֹבָבִים !
מַהֲרוּ
נָא כְּאַיָּלִים
לִקְּטוּ
– בִּרְכוֹת אֱלֹוקִים.
אֵלֶיךָ
פּוֹנֶה מֶלֶךְ עֶלְיוֹן
שׁוּב
לִמְצִיאוּת צֵא מִדִּמְיוֹן
רְאֵה
וּבְחָן דַּרְכְּךָ
שֶׁמָּא
שָׁכַחְתָּ ייִעוּדְךָ ?
אֱלֹוקִים
רוֹאֶה וּמַבִּיט
מֵרֵאשִׁית
וְעַד אַחֲרִית
עַל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
בְּחֻוקִּים
וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָהּ נִירַשׁ !
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת:
פָּרָשַׁת רְאֵה [חֻמַּשׁ
דְּבָרִים] ובהשראת ר"ח אלול.]