" לשון לימודים" ,להפטרת עקב (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי izik28, 16/8/2022
בסד
ד"ת להפטרת עקב התשפ"ב
"לשון לימודים "
-------------------------------------------------------------------------
כל אחד ואחת זוכר בוודאי את ימי בית סיפרו , מי אוהב יותר ומי פחות, יש כאלה שזוכים למורה אוהב
וכאלה להפך .. בפרשה ישנו פסוק מיוחד שלא שמים אליו לב," אדני ה" נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים", המלבים מפרש," ה' אלהים", חוזר לדבריו מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ואם תאמרו כי לא שמעתם שיקרא ה' אתכם, הלא "ה' נתן לי לשון למודים" וצחות הלשון לעורר אתכם לעבודתו, והנה המליץ ללאומים ונביא לגוים צריך שיושלמו לו שלשה תנאים.
א) שיהיה לו לשון מדברת גדולות, עד שיוכל להמליץ נשגבות על כל דבר נשא ונעלה, ועז"א שנתן לי לשון למודים "לדעת לעות" ולדבר "את יעף דבר", את דבר יעף ונשא וגבוה, אוכל לדבר ולהמליץ אותו בקל.
ב) שימצא בו כח זה תמיד לא בעת מבלתי עת, ועז"א "יעיר בבקר בבקר".
ג) שידבר דבריו במראה ולא בחידות, ויוכל לכלכל דבריו לפי שכל השומעים והבנתם, ועז"א "יעיר לי אזן לשמע כלמודים" ששמעתי הנבואה מפיו כפי כח הלמודים והתלמידים וכפי השגתם:"
אפשר לפרש את דבריו כלימוד תורה לרבים או מצוות זיכוי הרבים , עקרון "זיכוי הרבים" הוא פשוט: אם לימדת מישהו לקיים מצווה, מרגע זה והלאה, בכל פעם שהוא יקיים את המצווה הזו, היא תיזקף גם לזכותך. אם הוא יגרום לאדם שלישי שיעשה אף הוא את המצווה, גם זה ייזקף לזכותך, ללא הגבלת זמן או כמות אנשים "זיכוי הרבים" זוהי דרך מומלצת לקראת יום הדין. גדולי המוסר ממליצים לכל אחד מאיתנו לאמץ את הדרך הזו כדי להרבות זכויות לעצמנו.
. בזוהר נאמר: "כל המזכה לאחרים- אותה הזכות עומדת לו ואינה סרה ממנו". ב"חסד לאברהם" מובא: "אין חפץ ה' כי אם במי שמזכה את הבריות". בעל הרוקח: "אין זכות כמזכה הרבים" - אפילו אדם פשוט ביותר, כיוון שהוא מזכה הרבים, מעלתו עצומה בשמיים ואין מצווה אדירה יותר מזו. חכמינו זכרונם לברכה אמרו: "כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו". כלומר, ה' עוזר לאדם שמזכה את הרבים להינצל יותר מן החטא. הפסוק אומר: "אם תוציא יקר מפי זולל - כפי תהיה". דרשו על כך רבותינו, שאדם שזוכה לחזק את הרבים, ולזכותם, זוכה להיות במעלה כמו פיו של ה' יתברך ![כביכול, הוא יגזור גזירה, וה' מקיים.].
העניין מתחבר עם סוף ההפטרה ולפ"ס," שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה" ,המלבים מסביר,"כמו שהוא היה יחיד ועמד נגד תועים רבים כן תהיו אתם, ונגד מקבת בור נקרתם אומר "הביטו אל שרה תחוללכם" כי שרה היתה ראויה להיות עקרה בטבעה וילדה בנים נגד הטבע, כן אתם הגם שמצד הטבע א"א שתשיבו העכו"ם אל האמונה, יהיה זה כנגד הטבע, "כי אחד קראתיו" בעוד שקראתיו לפרסם אמונתי היה אחד בעולם מאמין באלהי עולם, גם היה בטבעו להיות אחד אשר לא יתרבה, ומ"מ "ואברכהו וארבהו" אם בהשיב עמים רבים לאמונת האל, שעז"א ואברכהו. אם להוליד בנים שעז"א וארבהו" , אברהם ושרה הפיצו את אמונת ה" , בעולם , כל אחד ואחת שממשיך בדרכם זו בזיכוי הרבים ,אם בברכה , בהוצאת ד"ת , בחיזוק האחר ,קל וחומר בימי אלול , זוכה בכל הברכות שכתובות לעיל , כדאי ורצוי !! יישר כוח וחזקו אמצו!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
דברים אלו יצאו מפיו של המשיח בעת הגאולה השלמה. עת גם יתקיים המשפט ההיסטורי על הגלות המרה והשואה האיומה.ובפתח דבריו תהא ההודיה לקב"ה על העיקר, שזיכהו בסגולה המיוחדת לתמוך בחלשים לעודד עייפים :
כשהוא אומר "נתן לי לשון כלימודים" הוא מכוון לשניים שלשונו מלומדת באותה המלאכה להפיג כל לאות מהעייפים ,[לעות]
ובמה בדיוק באותה לשון לימודים של ללמוד את דברי העידוד דווקא מתוך לימוד חדשים בבחינת של אור חדש בתורה. וכך קם לו אותו האדם העייף בבוקר כשכולו אחר - מעודד ומאושש, נכון לשמוע ולעכל את אותם ה"לימודים" ולהמשיך ללמוד את לקחו של המשיח.......
משה אהרון
וממשיך המשיח ואומר למרות שהתעללתם בי התמדתי בייעודי וכך ממשיך הוא בדברי תוכחה ועידוד כאחד.
משה אהרון