"ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר. אדנ'י ה' אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי א'ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך. אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג, כג-כה). משה התפלל לה' 515 תפילות כדי להיכנס לארץ, כמובא בחז"ל: 'ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים? שנאמר (דברים ג): "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר”, ואתחנן בגימטריה הכי הוי' (דברים רבה יא,יא). מה העניין במספר הזה של 515 דווקא? נראה שמשה רצה להיכנס לארץ ובכך להביא לתיקון עולם שלם, להביא את הגאולה. משה הוא יסוד התורה בבנ"י, ובכניסה לארץ שהיא מקום גילוי השלם של התורה (ספרי עקב, מג) היה משפיע שיתמלא כל העולם כולו בקדושה, בזכות שלמות מעלת התורה שתתקן את כל העולם. לכן רוצה לבא לירושלים למקום המקדש שם חיבור שמים וארץ, מקדש של מטה כנגד מקדש של מעלה (וכן שם מקום שיא של התורה – מקום הסנהדרין), ולהקים את המקדש: “אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון”, '"ההר הטוב הזה" – זו ירושלים. "והלבנון" – (יומא לט) זה בית המקדש' (רש"י). שאז יש חיבור שלם בין שמים וארץ, ובכך לתקן את העולם. נראה שלזה רמזו חז"ל בספרי: 'ההר הטוב הזה והלבנון – הכל קראו אותו הר: אברהם קראו הר, שנא' (בראשית כב) "אשר יאמר היום בהר ה' יראה”; ישעיה קראו הר (ישעיה ב) "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה'”; גוים קראו אותו הר, שנאמר (ישעיה ב) "והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'”. והלבנון – זה בית המקדש (ירמיה כב) "גלעד אמר לי ראש הלבנון”, ואומר (ישעיה י) "והלבנון באדיר יפול”. ולמה נקרא שמו לבנון? שמלבין עונותיהם של ישראל, שנאמר (ישעיה א) "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"' (ספרי על הפס'). מיילא שמובא שאברהם קראו הר, זה מובן שבא לומר שלכן משה השתמש בלשון הר כמו שכבר נקבע ע"י אברהם (וכמו שכתב משה בעצמו בתורה מפי אברהם), אבל מה העניין לומר שישעיהו קראו הר, וכן אומות העולם? אלא שישעיהו דיבר על לעתיד לבא, באחרית הימים, שאז כל הגוים יחזרו בתשובה לה' ויבואו למקדש, שזהו שהגויים קראו אותו הר. שזה בא לומר שמשה התכוון לתיקון עולם כלעתיד לבא, שתכנן להיכנס לארץ ולהקים את המקדש לאחר מלחמה בעמלק (ראה ב'תורת המקרא' “ואתחנן" [א] למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, שמסביר שמשה ביקש להיכנס לארץ ולהלחם מלחמה בעמלק ולהקים את המקדש), שבכך זהו כלעתיד לבא שימחה עמלק מהעולם ויהיה מקדש שלישי; שמשה רצה שיתקיים בימיו, על ידו, שיתוקן כל העולם, שכל העולם, כל הגוים יאמינו בה' ויבואו לשם ה' לירושלים, שזהו שישעיהו אומר לשון הר לעתיד לבא, ובפי הגוים שיקראוהו הר (וממילא זהו גם אברהם שקראו הר, שאברהם הוא אבי הגרים). לכן גם משתמש בשם "לבנון" שמרמז לפס' “והלבנון באדיר יפול" (כמו שאומר הספרי) שהפס' מרמז מצד אחד על חורבן המקדש בשל חטאינו (גיטין נו,ב), ומצד שני על נפילתם של הגוים (כפירוש יב"ע ורש"י על הפס' בישעיהו י,לד); ונקרא "לבנון" ע"ש שמלבין עוונותיהם של ישראל, ממילא מצד אחד מנקה מחטאי ישראל ע"י תשובה, ואז באה הרעה על גוים, או ח"ו שבאה רעה עלינו והמקדש נחרב כדי להצילנו (כמו שנאמר על "מזמור לאסף": 'כך אמרו לאסף: הקדוש ברוך הוא החריב היכל ומקדש ואתה יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל' [איכ"ר ד,יד]. הרי שהמקדש נחרב כדי להוריד מהרעה עלינו) שזה כעין כפרה על חטאינו, שמלבין בכך מעוונותינו. בא משה ורצה שיתגלה חורבן על הגוים במקום חורבן המקדש, וזה ע"י שהוא יבנהו ובכך לא יחרב בזכות מעלתו, שישפיע שפע קדושה לכל העולם דרך המקדש שיבנה בירושלים. לכן נראה שהתפלל 515 תפילות, כנגד שהר הבית מידותיו חמש מאות אמה (משנה מידות ב,א), שזהו שכיוון כנגד מקום המקדש (בשלמותו, שזה כולל את כל הר הבית) שהוא היסוד לתיקון העולם וגילוי ה', והחל להתפלל כתיקון לגילוי החטא בעולם, כמו שהתגלה ע"י עמלק שנעשה שם הויה חסר עד שימחה עמלק לעתיד (שהוא שורש הטומאה בעולם): “ויאמר כי יד על כס י'ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז,טז), '"ויאמר משה" – כי יד על כס י'ה, ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס ולא נא' כסא? ואף השם נחלק לחציו? נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהי' השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט) "האויב תמו חרבות לנצח", זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א) "ועברתו שמרה נצח", (תהלים שם) "וערים נתשת אבד זכרם המה", מהו אומר אחריו? "וה' לעולם ישב", הרי השם שלם, "כונן למשפט כסאו" הרי כסאו שלם' (רש"י). לכן רצה משה בתפילתו לזכות להכרית את עמלק ולתקן את שם ה' בעולם, לכן החל בשם הויה, וכשהגיע ל15 כנגד ההתחלה, כנגד י'ה, ובא להמשיך את החלק החסר של ההמשך (ו'ה), ה' עצרו כדי שלא יחל לחבר להמשך, שאז יתחבר להמשיך לשם ה' בשלמות כראוי לתיקון שלעתיד לבא (שאף אם רק יתחיל [בעוד תפילה אחת] יש בזה כבר חיבור להמשך שלעתיד לבא שהשם יהיה שלם), אולם עדיין לא הגיע הזמן לגאולה (ואף הגאולה לא קשורה אליו אלא לבית דוד) [כך שיגרם מזה ח”ו רעה גדולה של קלקול גדול בעולם], ולכן ה' עצרו שלא ימשיך להתפלל עוד.