אמר רבי אסיא: למה הם מתחילים התינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? -אלא מפני שכל הקורבנות כתובים בו, ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו טעם חטא ועוון, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא שיהו מתחילין תחלה בסדר הקורבנות, יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים, לפיכך אני מעלה עליהם כאלו הם עומדים ומקריבים לפני הקורבנות. והודיעך, שאף על פי שחרב בית המקדש ואין קרבן נוהג, אילולי התינוקות שקורין בסדר הקורבנות, לא היה העולם עומד. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, אף על פי שחרב בית המקדש ובטלו הקורבנות ואין קרבן עולה נוהג, אם אתם עוסקים וקורים בפרשת עולה ושונין בפרשת קורבנות, מעלה אני עליכם כאלו אתם מקריבים קרבן עולה לפני, שנאמר: וזאת תורת העולה. כלומר, מי שהוא עוסק בתורת העולה, זוכה לחיי העולם הבא' (תנחומא "צו" סימן יד). המדרש מבדיל בין ילדים לבין מבוגרים בקשר לקרבנות, ששניהם כאילו מקריבים ובכל זאת על הילדים אומרים שהעולם עומד בזכותם. וזה משום טהרתם שכך האמירה במקום קרבן מקדשת יותר בעולם. וזה מבורר יותר בגמ' (שבת קיט, ב) 'אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן. א"ל רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי? (תרגום='שלי ושלך מהו' מה נחשב הלימוד שלנו, התלמידי חכמים ביחס ללימוד של הילדים?) אמר ליה (='לו'): אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא' שיש הבדל בין לימוד של מי שיש לו קצת חטא למי שאין לו, שילדים אין בהם חטא (עד גיל 13). מימלא כאן בקרבנות שזה גם עיסוק בטהרות ודאי שזה מקיים את העולם. והנה נאמר על שימחת חתונה:  'וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן... ואם משמחו מה שכרו? אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות.. רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה.. רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים' (ברכות ו,ב) מזה שחז"ל מקשרים בין משמח חתן לאלו (-תורה, קרבן, ירושלים) ניראה כרמז למה שנאמר בירושלמי (ביכורים ג,ג) שחתן בחתונתו 'שנמחלו לו כל עונותיו' ומימלא אם נימחלים לו כל עונותיו מימלא כשקשור לקרבן (תודה) ותורה מעמיד בזה את כל העולם כמו הילדים כשלומדים קרבנות, וזהו כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שמקורו 'שנאמר: כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה' " (ברכות שם) שאומר על בנין הארץ בשלמות מעלתה שהיתה, אולם גם אפשר רמז לכל העולם (הארץ) שמתקיים בזכות זה, שזהו בעצם עומק בניית ירושלים שמעמיד את העולם (ע"י שמקדשו). וזהו תורה בחמשה קולות שנאמרו בסיני, שזה (קבלת תורה) העמיד את העולם ביכולת קיום. כמו שדרשו חז"ל 'דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' (שבת פח,א). ולפי זה מובן ההמשך שהגמ' לומדת 'וא"ר חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים..א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה' שירא שמים רומז לניזהר מחטא וכל העולם ניברא בשבילו, שזה כעין שכל העולם עומד בזכותו, שזה אותו עניין של חתן שהעולם בזכותו. לכן כשמשמח חתן וכלה מתחבר למעמד שלהם באותו זמן ולכן מקבל שכרו בהתאם לכך. ניראה שיש לכך גם רמז לדרש בתורה: "זאת תורת העולה.. ואש המזבח תוקד בו" (ויקרא ו,ב) ש"אש" גם מצאנו בקשר לאיש ואשתו: 'דריש (=דרש) רבי עקיבא: איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן' (סוטה יז,א) שבשמות איש ואשה יש אותיות "אש" בתוספת י' ו-ה' ולכן אם הם מחוברים יחד יוצא שם ה' (י-ה) שזהו שכינה בניהם, ואם רבים שם ה' מסתלק בניהם ונישאר אש ששורפת הכל (שזה ביטוי למריבות איומות). וזהו כאן בקרבן עולה (שהוא נעשה כל יום, ולכן מרמז על קיום לעולם, ע"י שמעלהו [עולה] לה') רמז לאיש ואשה שיש בהם "אש" והשכינה מעלה זאת לחיוב (שכינה בניהם) ולכן רמז שבזמן חיבורם מעלים את העולם לה' ולכן העולם ראוי ליתקיים (כמו מלימודם של ילדים). ניראה שזה פועל לחיוב גדול כל כך, כיון שהעולם קשור לחטא בשל חטא האדם הראשון שאשתו חייבה אותו לאכול מעץ הדעת (לדעה שהכתה אותו, וגם לדעה שאכל מעצמו היא נתנה לו) ולכן הגיע לחטא ומוות בעולם, שראוי ליחרב, לכן בחיבורם בקדושה בחתונה זה נעשה כעין תיקון לעולם שיהיה ראוי לקיום.