"בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך. וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו. כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים. בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו. כל חרם בישראל לך יהיה" (במדבר יח,י-יד). 'דתניא: חרמים, כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם, שנאמר (ויקרא כז, כח) "כל חרם קדש קדשים הוא לה'”, נתנן לכהן הרי הן כחולין לכל דבריהם, שנאמר (במדבר יח, יד) "כל חרם בישראל לך יהיה"' (בכורות לב,א). 'חולין נינהו – ויכול למוכרן כהן לכל מי שירצה. לך יהיה – ברשות כהן הן כשאר ממונו' (רש"י). מהפס' למדים שחרמים שהם הקדש, נהפכים לחולין אצל הכהן שמקבלו; נראה ברמז שזה מגלה גם על בנ"י, שאנו כעין כהנים בעולם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו). שכשניתן לנו דבר בעולם זהו כמו קודש לה' עד שמגיע אלינו ככהנים, שזה ע"י שמברכים עליו שבכך מראים שאנו ככהני ה', שזה כנרמז בפס' שלפניו "ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שם,ה), שכל הארץ לה' שלכן זה כקודש לה' (זה ברמז כי זה לא פשט כוונת הפס' שם), וכשמגיע אלינו ככהני ה' בעולם, שזה ע"י שאנו מגלים שהכל של ה', שזה ע"י הברכה שבזה מגלים שלה' כל הארץ, אז זה נהפך להיות כחולין שמותר לנו להשתמש: 'אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים, שנא' (תהלים כד, א) "לה' הארץ ומלואה". ר' לוי רמי: כתיב "לה' הארץ ומלואה", וכתיב (תהלים קטו, טז) "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"? לא קשיא, כאן קודם ברכה, כאן לאחר ברכה' (ברכות לה,ב). דבר זה הוא בכל מקום בעולם, אולם נראה שזה חל במיוחד בא"י שהיא מקום של שכינת ה', ולכן מעלתה בקדושה גבוהה יותר, ואף נראה שבא"י יש לרמז כמו חולין אצל כהנים והקדש בבית הבעלים, כרמז שיש בדבר גילוי של חולין ושל הקדש, שכך בא"י החולין שבה מקרבת לקדושה, שיש קדושה גם בחולין, שלכן מתגלה אצל הכהן בחולין אבל יסודו בקודש (של החרם בבית הבעלים), שכך החולין בארץ שנתנה לנו ככהני ה', יסודו בקודש, שדבק בשכינה (כעין 'קדושת ארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה, שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ' [ב"ח, טור או"ח סימן רח]). לכן נרמז בכך שסמוך לפס' הקודמים: “כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים. בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו", שזהו מצוות התלויות בארץ (ובפרט מדובר על פירות שבעת המינים שבהם יש דגש מיוחד על שבח א”י, ולכן אז מודגש יותר גילוי הקדושה בארץ, כמו שהביא הב"ח על פירות גידולי הארץ שזה מתגלה בברכת מעין שבע [אמנם יש גם חמשת מיני דגן, אבל ברוב המקרים שמברכים את הברכה זה על שבעת המינים]). הקדושה שחלה בארץ על החולין זה בכל דבר, לכן זה נרמז בפס' של חרמים, שזה בכל דבר מכספו וחפציו של האדם (שיכול להחרים). עוד נראה ברמז שדרשו: 'בת ישראל מאורסת לכהן … לא יאכלו, לא בתרומה … בת ישראל מאורסת לכהן: (במדבר יח) "כל טהור בביתך יאכלנו", ולית היא גו בייתה' (יר' יבמות ט,ה). שרמזו מהפס' (באסמכתא, כמו שמסביר הת"ת בפס') שכדי שבת ישראל תאכל בתרומה היא צריכה להיות בתוך ביתו של הכהן, ולכן מאורסה לא אוכלת. שגם נראה לרמז על כך שדווקא בא"י שהוא מקומם של בנ"י, שזהו המקום בו התורה נעשית בשלמות (ראה ספרי "עקב", מג), אז חלה בנו המעלה השלמה של היותנו ממלכת כהנים (בכלל ממלכה מרמז על היותנו בא"י, שכאן יש את המלכות בישראל, וכן היותנו גוי – אומה זה דווקא בא”י, שרק כאן יש דין של ציבור כלל בנ”י), ולכן דווקא כאן בא לידי ביטוי היותנו מקדשי החומר, שמגלים קדושה בחול, כעין בחרמים שיש בו גילוי של קודש ושל חול (שאמנם החרמים חול אצל הכהן, אבל הוא הגיע לכהן בשל עצם היותו קודש כחרם קודם, כך שיש בו גילוי של קדושה, של תיקון עולם). אולי לכן נרמז בפס' שמופיע בסמוך "בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך" (פס' י). שלמדו מזה: 'רבי יוחנן בן בתירה אומר: מנין שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים? ת"ל (במדבר יח, י) "בקדש הקדשים תאכלנו"' (זבחים סג,א), 'הקיפו עובדי כוכבים – למלחמה, ויורים חיצים ואבני בליסטראות לתוך העזרה' (רש"י). שזהו מלחמה על א"י, שהגוים מקיפים כדי לכבוש, שבזה בא לרמז שיש עניין ברמז בפס' על מעלת א"י (ובפס' נלמד על קה"ק, וסמוך לו נאמר "וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים" וגו', כרמז שא"י היא קדושה ויש בה השראת שכינה [כעין קה”ק], וכך בה במיוחד יש עניין גדול ושלם של קידוש העולם, של הנפת העולם קודש לה'). דבר זה נרמז בפרשת קרח, שבו היה את קורח ועדתו שרצו לשנות את גילוי הקדושה בישראל בכהונה, ואמרו שכולם קדושים, ולכן כאן מתגלה שאכן כולם קדושים ככהנים, אבל לא ככהנים ממש של כהונת אהרן, אלא כהנים של העולם "ממלכת כהנים"; ויש את דתן ואבירם שהיו יחד איתם, שבדבריהם מתגלה זלזול בא"י, שקוראים למצרים "ארץ זבת חלב ודבש" ( טז,יג) במקום א"י. לכן נרמז כאן על קידוש העולם ועל א"י, שבאים יחד לתיקון עולם על ידי בנ"י שהם "ממלכת כהנים וגוי קדוש".