" אני ה" רופאך"
נכתב על ידי izik28, 20/5/2022
בסד
ד"ת להפטרת בחוקותי התשפ"ב
אני ה" רופאך"
---------------------------------------------------------
חודש אייר נושא בחובו את כותרת דבר תורה זה , או כפי שכתוב בפסוק המסיים את ההפטרה," רפאני ה" וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה " מצודת דוד מפרש, "כי תהלתי אתה" - בך אני מתהלל לומר שאתה אלהי ישעי
"רפאני" - אמר הנביא כשאתה תרפא אותי אהיה נרפא ולתוספות ביאור אמר הושיעני מן הקמים עלי ואז אהיה נושע ר"ל אין ביד מי להושיע לי זולתך " הסבר זה מתקשר עם הפסוק "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה, וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא (ירא) יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי" ,המלבים מפרש" ברוך הגבר" אשר לא לבד "שיבטח בה'", כי גם "והיה ה' מבטחו", כי הבוטח בה' שיושיעהו ע"י אמצעיים טבעיים הגם שיבטח בה' בכ"ז המבטח שלו היינו הדבר שע"י יושג בטחונו אינו ה' רק האמצעיים הטבעיים שמקוה שעל ידם יושיעהו ה', והגם שאינו ארור אחר שבוטח בה' אינו ברוך ג"כ, רק אם יבטח בה' שיושיעהו בלא שום אמצעי כלל, עד שה' הוא גם המבטח שלו, היינו הדבר שבו יושג בטחונו:" על האדם לעשות כמיטב יכולתו בכל מה שנדרש לגבי מעשיו את הההמשך ישלים הקב"ה , את המשך הכתוב משיך המלבים ומסביר" והיה", וזה דומה "כעץ השתול על מים ושולח שרשיו על יובל" מקום יבול ופרי, שזה "לא יירא" בין מרעות מתמידות "כי יבא חום" שיכמוש עלי האילן, ובין מרעות בלתי מתמידות "שבשנת בצורת" שאין שם גשמים "לא ידאג" כי גם אז יעשה פרי, ר"ל שלא יחסר לו עשרו וקניניו שהם העלים, ולא חייו ובניו שהם הפרי, (ותפס לשון לא ידאג על צד המליצה, כי האדם אסור לשמש מטתו בשני רעבון כאילו דואג אז מעשות פרי, אבל הוא לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי גם בשנת בצורת):".
התורה משולה למים כידוע , רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה; אם אין חכמה אין יראה, אם אין יראה אין חכמה …
הוא היה אומר: כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר: "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב" (ירמיה יז ו). אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר: "והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שורשיו ולא יראה כי יבוא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי" (שם יז ח).
בראשית רבה פרשה סא סימן א מפרש
"ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". כתיב: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" (תהלים א א). "אשרי האיש" – זה אברהם; "אשר לא הלך בעצת רשעים" – זה דור הפלגה. "ובדרך חטאים לא עמד" – אלו אנשי סדום … "ובמושב לצים לא ישב" – זה אבימלך … "כי אם בתורת ה' חפצו" – "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו"; "ובתורתו יהגה" – אמר ר' שמעון בר יוחאי: אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה? אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה …
"והיה כעץ שתול" – ששתלו הקב"ה בארץ ישראל. "אשר פריו יתן בעתו" – זה ישמעאל; "ועלהו לא יבול" – זה יצחק; "וכל אשר יעשה יצליח" – אלו בני קטורה, שנאמר: "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ,הדימוי של עץ שתול על פלגי מים נאמר במדרשים שונים גם על אדם הראשון: "שנטלו הקב"ה ושתלו בגן עדן". וכן על נח: "ששתלו הקב"ה בתיבה", ואף על בני קרח, בני שבט לוי, יאשיהו ועוד. המשותף לרובם, אם לא כולם, היא פעולת השתילה של העץ, כפי שרש"י הסביר בגמרא עבודה זרה אין זה מקומו של העץ מקדמת דנא. אברהם, נח ואחרים הם בבחינת עץ שתול שהועבר לכאן ממקום אחר. בכך מקבל הדימוי של האדם לעץ: "כי האדם עץ השדה" (ופרשנים שם הופכים את הפסוק: כי עץ השדה הוא כאדם), פירוש חדש. אדם שנעקר ממקומו, גלה מביתו ונטלטל בטובתו או שלא בטובתו למקום אחר, כאברהם, נח, בני קרח ורבים אחרים, יש לו תקווה לבית גידול חדש, כמו עץ שנעקר ממקומו ונשתל מחדש על פלגי מים. ,כך אנו מקווים שניטע ונעמיק את שורשינו בתורת ה" שהיא המרפא לכל חולי הן בגוף והן בנפש כנאמר " תורת ה, תמימה משיבת נפש " רשי מסביר" משיבתו מדרכי מיתה לדרכי חיים"
" כי חיים הם למוצאיהם " ,בדרכי הפצת התורה ולימודה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
