chiddush logo

חזרה הביתה , להפטרת פרשת בהר , לע"נ יצחק בן סניורו ,סניורו בת אסתראה ,אריה בן שבתאי ז"ל

נכתב על ידי izik28, 10/5/2022

 בסד 


ד"ת להפטרת פרשת בהר התשפ"ב לע"נ יצחק בן סניורו ,סניורו בת אסתראה ,  אריה בן שבתאי ז"ל

חזרה הביתה
--------------------------------------------------------------------------------------
ברצוני להתעכב על  הפ"ס,"  הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות " , מה עניין  קניית השדה דווקא ע"י חנמאל הדוד ולא ע"י כל אדם מהישוב? הרמבן  מפרש,"  ואשר יגאל מן הלוים" - הנראה בפשוטו של פסוק זה, כי אמר (פסוק לב) "גאלת עולם תהיה ללוים" - לגאול מיד ולגאול לעולם, ולא פירש בהם אם יגאלו הקרובים, ולא אם ינהג בהם יובל; לפיכך חזר ואמר: "ואשר יגאל מן הלוים, יהיה הגואל שיגאל הוא מעצמו או הלוי הקרוב אליו, ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל מיד הקונה, על דעת כן יגאל, שיחשוב שני ממכרו, והשיב את העודף", לומר שהיובל נוהג בהם, ותהיה גאולת הלוים כאשר אמר בישראל (לעיל פסוק כז) "וחשב את שני ממכרו וגו'".
ורבותינו אמרו (ערכין לג א) שהכתוב מדבר בלוי שקנה מלוי, ולפי דבריהם נראה לי בפירוש הפסוק, כי היה לפנים בישראל, כשצריך אדם למכור שדהו, שיבא הקודם בירושתו ויקנה אותה, והוא הנקרא "גאולה", שנאמר (ירמיהו לב ז): "קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאולה לקנות", וכן מפורש שם בענין בועז (רות ד), ונראה בעיני שהיו דנים לו דין קדימה, כאשר הנהיגו לנו רבותינו בדינא דבר מצרא, והיו קונים מן הגואל הראשון בקנין סודר כמו שעשה בועז (רות ד ח).
והנה, יאמר הכתוב בכאן, כי כאשר יגאל הלוי נחלת הלוי קרובו, כלומר שיקנה אותה ממנו כדין הגאולה, יצא הממכר ההוא ביובל; לימד שיהא יובל נוהג בהם בגאולה כמכירה אחרת, ולא היה צריך להזכיר הדין במכירה לבדה, כי הם בכלל ישראל, אלא שיפה כחם בגאולת עולם.
והדין הזה של גאולה גם בישראל הוא נוהג, אבל הזכירו הכתוב בלוים, שלא תאמר 'לא נתנו הערים אלא לשבט הלוי כולו, ולכן יצאו מישראל אבל לא מלוי, וכל שכן מגואל קרוב שאנחנו חייבנוהו לקנות', ולכך אמר, שאף הגאולה תצא ביובל, ומן הלוי נלמד בישראל.
ואפשר גם כן, שאין הלוים רשאין למכור בעריהם לישראל בשום מכר, ולכן תקרא כל קנייתם גאולה.".
על שבט הלוי כותה הרב אליהו מאלי," כאשר נותן יהושע ללוויים ערים לשבת בהם, הוא מדגיש ואומר, אין זו נחלה במובן שנוחלים שאר השבטים, "כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהונת ה' נחלתו" 
במספר מקומות ציותה התורה, ששבט לוי לא יקבל נחלה. "ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד... ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה" (במדבר יח כג). "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל, אשי ה' ונחלתו יאכלון. ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו..." [דברים יח א-ב].
הרמב"ם פוסק זאת להלכה (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל יג י): "כל שבט לוי מוזהרים שלא ינחלו בארץ כנען. וכן הם מוזהרים שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכובשים את הערים. שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל... ובן לוי או כהן שנטל חלק בביזה לוקה. ואם נטל נחלה בארץ מעבירים אותה ממנו".
מבאר הרמב"ם גם את טעם הדבר: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים. שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם. לא עורכים מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלים ולא זוכים לעצמם בכוח גופם. אלא הם חיל ה', שנאמר ברך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך" (שם יב)..
סיפור בועז ורות , בו בועז רצה לגאול את רות  אך קודם לכן הוא מבקש "וְעַתָּה כִּי אָמְנָם, כִּי אם  גֹאֵל אָנֹכִי; וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל, קָרוֹב מִמֶּנִּי.  לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם-יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי-ה" . רשי מפרש," אם כתיב ולא קרי כלומר משמע ספק ודאי יש גואל קרוב ממנו, (ס"א אם משמע ספק והוא ודאי), אמר רבי יהושוע בן לוי, שלמון ואלימלך וטוב אחים היו ומהו אשר לאחינו לאלימלך לעולם קורא אדם את דודו אחיו כענין שנאמר (בראשית יד) וישמע אברם כי נשבה אחיו והלא אברהם דודו היה כך היה בועז לאלימלך בן אחיו קרובו של מחלון אבל טוב היה קרוב יותר
קרוב ממני - שהוא אח ואני בן אח" בועז חיפש האם יש אדם הקרוב יותר ממנו שיגאל את רות  הוא אכן מצא אדם ששמו" טוב " עליו נאמר," וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר, וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר, וַיֵּשֵׁב.  וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָעִיר--וַיֹּאמֶר שְׁבוּ-פֹה; וַיֵּשֵׁבוּ.  וַיֹּאמֶר, לַגֹּאֵל, חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ:  מָכְרָה נָעֳמִי, הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב.  וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר, קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי--אִם-תִּגְאַל גְּאָל, וְאִם-לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי ואדע (וְאֵדְעָה) כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ; וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֶגְאָל.  וַיֹּאמֶר בֹּעַז, בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי; וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת, קניתי (קָנִיתָ)--לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת, עַל-נַחֲלָתוֹ.  וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל, לֹא אוּכַל לגאול- (לִגְאָל-) לִי--פֶּן-אַשְׁחִית, אֶת-נַחֲלָתִי; גְּאַל-לְךָ אַתָּה אֶת-גְּאֻלָּתִי, כִּי לֹא-אוּכַל לִגְאֹל.  וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל-הַגְּאֻלָּה וְעַל-הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּם כָּל-דָּבָר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ, וְנָתַן לְרֵעֵהוּ; וְזֹאת הַתְּעוּדָה, בְּיִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז, קְנֵה-לָךְ; וַיִּשְׁלֹף, נַעֲלוֹ."  בועז ביקש מטוב לקנות את שדה המשפחה ויחד עימו גם לגאול את רות , הוא סרב בגלל שחשש להשחית את נחלתו בנישואיו עם רות שהייתה מואביה אך התגירה והזיווג עימה מותר לראיה יצא מזיווג זה שנחשב לנחות ופסול ... דוד המלך  ע"ה . 
אך מהו קניין סודר כפי שמוזכר לעיל ? קנין סודר הוא קניין ע"י מטפחת או בגד, שאינו שוה אלא דבר מועט.
תיאור של קניין סודר מופיע במגילת רות:
"וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל" (רות ד' ז')." 
אפשר לקשר זאת לסוגיא בגמרא במסכת קידושין," נאמר בברייתא שאם הבעל נתן ואמר לה הרי את מקודשת הרי היא מקודשת אך אם היא נתנה ואמרה לו אינה מקודשת. הגמרא שואלת מה יהיה הדין במקרה האמצעי שהוא נתן והיא אמרה. בהסבר הראשון  הגמרא משיבה שהקידושין לא חלים, ובהסבר השני כותבת שהברייתא הסתפקה ולכן יש לחשוש מדרבנן. יש לעיין מה הטעם של הצד לפסול את הקידושין. השאלה מתחזקת לאור הגמרא בעמוד הבא האומרת שאם היה מדבר עם האשה על עסקי קידושיה ונתן לה קידושיה בלי לפרש ולומר "הרי את מקודשת" סובר רבי יוסי שדי בכך והקידושין חלים, ושמואל שם פוסק כמותו".
גאולת שדה מלווי או כל אדם היא מצווה שבד"כ מצוייה יותר ביובל שאינו קיים היום ,מה שיש לנו היום הוא שנת השמיטה , בה עיבוד השדה אסור ,  שנה זו נועדה ללימוד תורה ואגירת כחוות לשנים הבאות לטובה ,  כך נישואים הם גאולה  לכל צד ואדם מה   עוד שאנו ערב לג בעומר  וספירת העומר על כל המשתמע ממנה ביחסים בין אדם לחבורו ולמקום . יהיה רצון שניזכה לגאולה פרטית וציבורית בשמחה ובריאות . בגאולה השלמה בה כל אחד יחזור לביתו ונחלתו המקורית   יחד עם בניין המקדש השלישי במהרה בקלות .

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע