להוסיף עוד "כורך" - מרור במרור.

========================

 ההגדה היא סיפור היסטורי תיאולוגי של סמלים .

סיפור לנו עצמנו ובעיקר לילדנו.,כסיפור של גאולה

 כל גאולה וודאי גם העכשוית  ו"אחרונה"

והכל עד כי אף אנו כולנו נחוש ממש

 ,כי אף אנו יצאנו ממצרים  . 

ואיך אפשר להתייחס אך לגלות ראשונה 

 גלות מצרים ויציאה ממנה  .

 ולא לגלות אחרונה גלות אלפיים ובראשה השואה.

 יהא זה לא נכון לחוש בליל הסדר 

 אך בתחילתו של הסדר ההיסטורי -במרור של גלות מצרים .

ולא לחוש גם במוראות גלות אלפיים ובראשם השואה האיומה.

 אותה שגם לפי עניות דעתנו ניבא עליה משה רעיא מהימנא .

 כגולת הכותרת של שלחותו : כ" הרעה של אחרית הימים" 

 [בלהי פרשת וילך].

וש"לאורה" גם הושרה שירת האזינו

 לפיכך מציע להקדים ל"כורך שבאגדה "כורך נוסף :

 "מרור במרור".

 נוטלים שני עלים של מרור  וכורכים זה בזה ואומרים 

 מרור זה של גלות מצרים עם מרור זה של גלות אלפיים 

 והשואה הנוראה. כורכים אנו להסמיך מרור למרור.

 וגאולה לגאולה : גאולה ראשונה עם גאולה אחרונה.

 וב"כורך" הרגיל של מרור ומצה להוסיף לכרוך המצה 

 בשני מרורים כעין "כריך" - של מרורים עם המצה. 

 כאמור להמחיש לנו החיבור ההיסטורי והנבואי 

 בין גאולה ראשונה לאחרונה.

 ואם מבקשים עוד להעיז ,כי אז כבר בשלב הקודם 

 כשמציגים את המרור. ["מרור זה..."]

 ולפני הקטע : ש"בכל דור ודור..." להוסיף גם :

 ומרור נוסף זה  שני על שום  מה  :על שום 

 שהנאצים ימח שמם וזכרם  השמידו בנו וכילו כמחצית עמנו - 

 כ"נבואת איש האלוהים  - הרעה של אחרית הימים"

 וכן בהמשך  אחרי : "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" 

  להוסיף  "וכן ביצאת גלות אלפיים".

 ואזיי יש גם חיבור טבעי להמשך 

 לאמור : "שלא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה...."..

 העיקר איננו ניסוח כזה אחר .יתכן וימצאו ניסוחים אחרים 

 הולמים או מדוייקים יותר . 

העיקר הוא הרעיון : להסמיך בליל הסדר את כל הסדר ההיסטורי 

ולהסמיך גאולה ראשונה עם אחרונה .

שכך גם אנו מודים לקב"ה על גאולתינו שבזה 

על "זריחתה של האתחלתא" בימינו אנו.

 משה אהרון