ימי הטומאה והטהרה לבן ולבת
[ירמיה] "עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה כִּי בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר."משה אהרון , (30.03.2022) טומאה וטהרה לבן ולבת ========================
ישנן שלוש אפשרויות להסבר
של הכפילות של ימי הטומאה והטהרה
בין לידת זכר ללידת נקבה :
ראשית רעיונו של המחבר, הנכבד.
ולפיו בהיות האישה נעלה מהגבר בכפליים .
בכך שנוצרה מהאדם ולא מהאדמה
כך טהרתה וטומאתה לעניין הלידה
למעלה מהגבר בכפליים .
שהגבוה והנעלה ביותר, זקוק לכאורה
ליותר הן בימי טומאה והן בימי טהרה
או הרעיון שבזה .[בתגובה זו]
או האפשרות השלישית .
שניהם כאחד - באין לכאורה סתירה
בין שני הרעיונות . ולכאורה יש אפשרות
שהם אף משלימים זה את זה
אם כן מהו הרעיון האחר שבו אנו אוחזים :
האישה הובילה את חטא עץ הדעת .
במעשה זה ,משל נקבה האישה
"חור" בבריאה או בתכנונה המקורי .
משל פערה חלל מסויים בהוויה
וה"נקב" הזה, דבק בה פיזית ורעיונית
אגב האיש מכונה "זכר" .
זכר לשלמות הקודמת שאין בה נקב..
[לפי הנביא ירמיה לימים הזכר יפוך ל"גבר"
שיגבר להיותו כזה]
והנה משהחטיאה בנוסף גם
את אישה [מפיק באות "ה"]
דהיינו - בעלה.
בכך לקחה על עצמה כפליים באותו החטא .
לכן לעניין הטומאה והטהרה בלידת נקבה.
היא צריכה ימי טומאה כפולים [14 במקום 7] .
וכן בכפל של ימי טהרה [טומאה 14 יום ו66 ימי טהרה]
שהרי בלידת נקבה היא לכאורה מכפילה את עצמה
בכל מובן..
משה אהרון