מנורת שלמה המלך ,להפטרת פקודי ,לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ואימי מורתי מרגלית בת אסתר ז"ל
נכתב על ידי izik28, 3/3/2022
בסד
ד"ת להפטרת פרשת פקודי לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל ואימי מורתי מרגלית בת אסתר ז"ל
מנורת שלמה המלך
--------------------------------------------------------------------------------
בהפטרת השבת פקודי מופיע פ"ס לא ברור, " ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב", רגע אחד.. מנורת הזהב לא הייתה של שבעה קנים?
ששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה ", אם מוסיפים את השמש הרי לנו מנורת שבעה קנים ,המלבים מפרש" שלשה". באר תמונת הקנים, שבכל קנה ימצא "שלשה" גביעים משוקדים וכפתור אחד ופרח אחד, עד שבששה הקנים ימצאו י"ח גביעים משוקדים וששה פרחים וששה כפתורים, [ומ"ש כן לששת הקנים היינו וכן לששת הקנים, משא"כ בפסוק ל"ה לא אמר מלת כן, כי חשב כל הקנים]".
הרב מנחם רייצס מסביר," מה מיוחד במספר שבע? ומה, בכלל, מייצגת המנורה?
להבנת הרעיון של "שבעת הנרות" (למה שבע?), נקדים שהתלמו1 מביא שכמאתיים שנה לאחר חורבן הבית השני התעורר ויכוח בין שני חכמים לגבי צורת עמידתה של המנורה. המחלוקת הייתה בין רבי יהודה הנשיא ורבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי.
לדעת רבי אלעזר, עמדה המנורה לרוחב ההיכל – כלומר: מי שנכנס להיכל המקדש ראה מולו את המנורה כולה עומדת במלוא הדרה; ואילו לדעת רבי, עמדה המנורה לאורך ההיכל, במקביל לקיר – כלומר: הנכנס היה רואה מולו נר אחד וככל שהיה מתקדם ונכנס פנימה היה רואה את הנרות הנוספים.
מאחורי המחלוקת הטכנית הזאת, מסתתרת מחלוקת עקרונית. כך מסביר זאת הרבי מליובאוויטש במאמר ארוך בשם "רשימת המנורה", אותו כתב כשהתגורר בפריז:
אם המנורה עמדה במאוזן, לרוחב ההיכל, מלמד הדבר על שויון מוחלט בין כל שבעת הנרות. אין נר יותר מיוחס, יותר קדוש. כולם באותה רמה. אולם אם המנורה עמדה במאונך, לאורך ההיכל, אז יוצא שלא כל הנרות היו באותו מעמד – היו נרות חיצוניים יותר, הקרובים יותר לפתח החיצוני של ההיכל, ולעומתם היו נרות פנימיים וקרובים יותר לקודש הקודשים.
, שבעת הנרות מקבילים לחלוקה הקבלית המפורסמת של נפש האדם לשבעה מדות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כל אלו הן מדות, רגשות, שעל ידן יכול יהודי להתחבר לבוראו, ובענין זה יש הבדלים בין קבוצות שונות בעם ישראל: יש השמים דגש על מדת ה"חסד" – אהבה והתקרבות, ויש השמים את הדגש דוקא על מדת ה"גבורה" – יראה וקפדנות, וכן הלאה בכל מדה ומדה.
זו הסיבה שלדעתו הנרות עמדו לאורך הקיר, ולא כולם היו קרובים ל'קדש הקדשים' באותה מידה, כי אכן, יש חילוקי מעמדות: חז"ל אומרים "אינו דומה העובד מאהבה לעובד מיראה" – מי שעובד את ה' בלב אוהב קרוב אליו יותר מאשר מי שעובד מתוך יראה ופחד, ולכן הנר הראשון שבמנורה המקביל למדת ה'חסד' היה פנימי וקרוב יותר ל'קדש הקדשים' מאשר הנר השני שבמנורה המקביל למדת ה'גבורה', ובוודאי יותר מאשר נרות אחרים המקבילים ליתר המדות."
אך מה עם מנורת שלמה המלך??
במדרשים מוסבר,"במדרש הגדול כתוב ששלמה לא המציא מדעתו את עשר השולחנות ועשר המנורות (שאז יש בזה בל תוסיף), אלא הכל היה בכתב מאת ה' (לשון הפסוק בדה"י) כלו' בהל"מ.
ברבינו בחיי מוסיף על דבריו ואומר שזה נרמז במילה תיעשה המנורה באות יו"ד, הוא מוסיף להסביר שבמקדש ובמשכן היה עניין של המספר עשר בהרבה עניינים, וע"כ עשר שולחנות ועשר מנורות. ועיי"ש ועד רמזים במספר 10 במקדש."
המספר עשר מקשר אותנו לעשרת הדברות , לעניות דעתי אפשר אולי לפרש בכך ששלמה רצה מעבר למנורת שבעת הקנים שהודלקה , לחזק את עניין עשרת הדברות ,בכך שאור המנורות יאיר כאור התורה
וכמניין שהוא כאמור עשרה איש בהם שורה השכינה .
תאריך יג ניסן בו נפטר אבא ז"ל בו כתוב בקרבנות הנשיאים," וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃ וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃" הרמבן מסביר" (במדבר ח ב): "בהעלתך" - "למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו; אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב", לשון רש"י ממדרש אגדה.
ולא נתברר לי, למה ניחמו בהדלקת הנרות, ולא ניחמו בקטורת בקר וערב, ששיבחו בו הכתוב (דברים לג י): "ישימו קטורה באפך", ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כלו משרתי אלהינו?
ועוד: מה טעם לחלישות הדעת הזו? והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים!
ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח - גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה!
אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו.
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים, שהזכיר האגדה הזו ואמר: "ראיתי במדרש, כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח", עד כאן לשונו.
וראיתי עוד ב"ילמדנו" (תנחומא בהעלותך ה), וכן בבמדבר רבה טו ו: "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרן 'אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם'". והנה, דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר החורבן בגלותנו. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם.
ור' אברהם אמר, כי "נסמכה זאת הפרשה, להודיע כי הדבור יהיה גם בלילה, כי שם יהיה הנר דלוק ולא יכבה". וזה איננו ככה על דעת רבותינו, שאמרו (מכילתא בא א) "והלא לא נדבר עמו אלא ביום". ואלו ידע ר' אברהם מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, לא חשב כן. והוא מה שאמר הכתוב (במדבר יב ו): "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה", שאין נבואתו בחלום, כי החלום בלילה ממש". ,הדבר מתקשר לכל הפצת דה"ת ומצוות זיכוי הרבים החשובה לע"נ הורי היקרים ,הדבר מרמז
אולי לכך שאורם של אבא ואמא ז"ל לא יכבה ,כמו אור דה"ת , אמא נפטרה ב -ה באדר האות ה, מסמלת את הקב"ה ואת חמשת חומשי התורה שהן האור של כל יהודי באשר הוא ,נכון הם יחד בעולמות עליונים [מאחל לכלום זגיות כמוהם]
אבל אורם מאיר עלינו כאן כאור מנורת הזהב במקדש , והדבר באמת מורגש על ידי . ת.נ.צ.ב.ה ,שבת שלום וחודש טוב
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
