'(שמות יט, יז) "ויתיצבו בתחתית ההר" א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז) "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר. אמר חזקיה: מאי דכתיב (תהלים עו, ט) "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה"? אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה? כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א, לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' (שבת פח,א). בפורים נעשתה ההשלמה למעמד מתן תורה. הגמ' מביאה את דברי רב חזקיה כדי לברר למה היה חשוב שתהיה כפיית הר כגיגית, שזה משום שמתן תורה זה יסוד העולם, ולכן לא שייך לתת בזה בחירה, אלא זהו מהות העולם ובלי זה אין קיום לעולם. אולם נראה שיש בזה גם רמז לפורים שהוא משלים את מתן תורה, שגם בו צריך להיות גילוי שקשור לכל העולם, כביטוי שבזה יש השפעה לקיום העולם. לכן מתחילה המגילה: "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה” (אסתר א,א), ואומרת על זה הגמ': '"מהודו ועד כוש". רב ושמואל, חד אמר: הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם, וחד אמר: הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי, כשם שמלך על הודו וכוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו … תנו רבנן: שלשה מלכו בכיפה. ואלו הן: אחאב, ואחשורוש ונבוכדנצר … אחשורוש הא דאמרן' וכו' (מגילה יא,א). שאחשורוש היה מולך על כל העולם, שכך הגילוי של קבלת התורה במלכותו בעקבות מעשה המן היתה לו השפעה של קבלת תורה הנעשית בכל העולם, כראוי כנגד שזה יסוד לכל העולם. כמו שלקראת מתן תורה הגיע עמלק לילחם בישראל, כך גם לקראת קבלת התורה בפורים הגיע עמלק הוא המן (רק שכאן זה היסוד לקבלת התורה ולא רק הגעה לפגיעה בקדושה). כח מתן תורה המשיך במשכן, ולאחריו המקדש המשיך את כח המשכן (אמנם ממיתת משה כבר בטל כח המשך מתן תורה, אבל עדיין נחשב כעין שיש עליו הילה של קשר לזה), לכן מהמקדש יוצאת התורה לכל ישראל (ששם מקום הסנהדרין): "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעיהו ב,ג). לכן המן שבא כשורש עמלק לפגוע בקדושה בישראל, לפגוע במתן תורה, הוא ביטא זאת במלחמתו במקדש: '"עשרת בני המן" – ראיתי בסדר עולם: אלו עשרה שכתבו שטנה על יהודה וירושלים, כמו שכתוב בספר עזרא (עזרא ד) "ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם". ומה היא השטנה? לבטל העולים מן הגולה בימי כורש שהתחילו לבנות את הבית, והלשינו עליהם הכותים והחדילום. וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן, דאג שלא יעסקו אותן שבירושלים בבנין, ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן' (רש”י. אסתר ט,א). לכן גם מי שכתבו שנאה זה עשרה מבניו (אף שהיו לו רבים: '"ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו" וכמה רוב בניו? אמר רב: ל' ... ורבנן אמרי: אותן שמחזרין על הפתחים שבעים הויא ... ורמי בר אבא אמר: כולן מאתים ושמונה הוו' [מגילה טו,ב]) שזה כנגד עשרת הדברות, שהמן ובניו רצו לבטל את גילוי מתן תורה בעולם, ע"י ביטול המקדש, כהמשך כח של עמלק. לכן גם העץ שהמן רצה לתלות את מרדכי היה בגובה של "חמשים אמה" (אסתר ה,יד), שהמן הא מכח ביטול מתן תורה, שזה היה יכול להיעשות אם בנ"י היו שוקעים בשער החמשים בטומאה במצרים, לכן כנגד זה עושה עץ כרמז לעץ הדעת (ולכן נרמז המן בעץ הדעת [חולין קלט,ב]), לטומאה שבא מכוחה לבטל את מתן תורה, ולכן גם שמח כשנפל הפור באדר שהוא החודש שמת בו משה (מגילה יג,ב), שחשב שבכך יש לו רמז במזל שיכול לבטל את מעשה משה – את מתן תורה. אולי זהו שרמזו חז"ל: 'עשו עץ גבוה חמשים אמה, והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמשים אמה. והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמשים אמה ולא מצאה, אלא קורה שהיתה בתוך ביתו לפי שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקרדוניא, ונטל נסר אחד מתיבותא של נח שהיה ארכו של נסר חמשים אמה. שעשה הקב"ה זכרון בעולם שידעו דורות העולם שבא מבול לעולם שכן כתיב "זכר עשה לנפלאותיו"' וכו' (ילקו"ש נ"ך רמז תתרנ"ו). שדרשו שזה קשור לתיבת נח, כיון שזה דומה לחורבן העולם, שכך העולם היה נחרב לגמרי (יותר מהמבול) אילו לא היו מקבלים את התורה במתן תורה (ואף בזוהר מובא שתיבת נח היה כעין ארון הברית; ואף בתיבת נח קיבלו עליהם שבע מצוות בן נח ראה דברי מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המקרא' “נח", כך שזה דומה למתן תורה של בנ"י), והמן בא להתעלם מזה. לבסוף המן ובניו נתלו על העץ, כגילוי של שערי החכמה שבתורה שהם חמשים (ר"ה כא,ב), והעץ כעץ החיים שזהו התורה, שזה מחה את כח עמלק מהעולם – את גילוי עמלק של המן ובניו.