שאלות :

 1.  מה המשמעות של מראות צובאות"

 2.  למה "שודכו" המראות הצובאות לכיור.

 3. מה משמעות התוספת : "אשר צבאו בפתח אוהל מועד.

 4. מדוע בהוראה לעשות כיור נחושת אין זכר ל"מראות הצובאות".

 

  נקדים ונאמר כי המדרשים נתנו תשובה לחלק מהשאלות הנ"ל.

  משום שמדובר בקונסטרוקציה מדרשית חלקית ואשר לעניות דעתי לא היה בה מענה לכל השאלות   דבר שלא הניח .

 סברנו כי יש יסודות נוספים ומוכמנים המאירים את סיפור המראות הצובאות באורות נוספים ומיוחדים. ושנים לא מעטות שבנו למדנו ודנו בעניין  עד שנסגר המעגל בעיני רוחנו

 אם כן, זה היה סיפורן של המראות  הצובאות  :

 ראשית,מדוע נקרא שמן "מראות צובאות"  ?

 צובאות מלשון צבא ומלחמה שכשאדם מסתכל במראה הוא לרוב נדרך,רואה תמונה שכביכול נלחמת  בו ובדימוי ובתודעה האישית שביקש לשוות לעצמו.

 לפיכך ביקשה התורה ל"שדך" המראות הצובאות לכיור.

 שכל כהן המבקש להטהר שקודם לכל יתעמת וילחם בדמותו הנראית במראה .

לטהר קודם לכל את תודעתו ודימויו.

 והנה הנשים תרמו את המראות האישיות וחשב מי שחשב [לפי המדרש משה].

 כי לכאורה  לאור שימושן הקודם של המראות לא יאה היה למשכן לעשות שימוש במראות שכאלה .

 ואזי אלה נערמו פתח אוהל מועד כדי שיבואו הנשים לאוספן בחזרה. אלא שהנשים סרבו והן המראות נערמו בפתח וכאילו נלחמו את מלחמתן  העיקשת של הנשים כי תרומתן זו לא פחות חשובה מכל תרומה אחרת

 וכי גם הן המראות ראויות לשימוש במשכן

 וכך בצלאל ה"חושב מחשבות" עומק ,חשב כי בהפוך ,

המראות יכולות לנהל מלחמה אפקטיבית נוספת כאמור ודווקא בהיקשר לכיור.

 וכך גם פתר את ערמת המראות הצובאות בפתח אוהל מועד וגם הציב בפני הכהנים המבקשים להיטהר אתגר חדש ונוסף -רוחני .

בנוסף לאתגר הפיזי של רחצה.

 וכך  וציפה בהן בצלאל את הכיור. 

 כך ברור גם מדוע בציווי הראשוני אין זכר למראות הצובאות 

וכך כל כהן שבא להיטהר היה רואה את השתקפות דמותו בהן -  במראות שציפו את הכיור.

ויודע  היה כי ההיטהרות מתחילה דווקא ברוח - בדמותו שלו.

 ורק אחר כך גם בהיטהרות פיזית של הגוף.

 משה אהרון